שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ד (ה׳)

ובזה מיושב היטב הא דאמרו התם ודאי איכא טומאה הכא מי יימר דאטמי ולא נודע הסברא. ולפמ"ש אתי שפיר דאטו ודאי נטמאת וא"כ שפיר תוכל לשאול עליה בפני עצמה ואין לומר דא"כ מכשלת עצמה שהרי עליה בלבד בודאי יורה להיתר ואם היתה נשאלת על השאר כיון שא"י להחזיק כלם היינו מטמאים דז"א דדוקא בשתי קדירות דאם היו של אדם אחד היינו מצרפים כל הקדרות והיינו עושים שלא כדין אבל כאן דגם בזה אינה טומאה בבירור דמי יימר דאטמי בכה"ג לא הוה כנשאל עליה ועל חברתה אבל בבאו בב"א אפשר דטמאות. ובזה מיושב היטב קושית המלמ"ל פ"ב מחמץ לאותן החולקים על הרמב"ם וס"ל דבבדיקת חמץ כל שבאו בבת אחת צריכין בדיקה ואמאי כיון דספק אם יש שם חמץ הו"ל כמי יימר דאטמי דאף בבת אחת טהורות ולפמ"ש אתי שפיר דשאני התם דלא הוה כב"א רק כבא לשאול עליו ועל חברו ואליבא דר' יוסי כמו שפירש"י א"כ בזה אמרינן דכל שלא באתה לשאול על חברותיה רק דלצורך עצמה היא שואלת על חבירתה א"כ בכה"ג שאינו רק ספק לא הוה כשואלת על חברתה אבל כל שבאו בבת אחת וגם בשואלת עליה ועל חבירתה באמת גם שם טמא. ובזה יש לומר בהך דמבואר ביו"ד סי' ק"ץ סעיף כ"ה שתי נשים שנתעסקו בצפור שאין בו דם אלא כסלע ונמצא על כל אחת כסלע שניהם טמאות והט"ז האריך דאף בבאות לשאול בזה אחר זה טמאות ונדחק מ"ש משני שבילים והנקודות הכסף דחה דבריו ועיין באחרונים שם. ולפמ"ש יש לומר דכאן הוה כבאת לשאול עליה ועל חבירתה דאם תשאל רק עליה בודאי תהיה תולה בדם הצפור ואתה מכשירה שלא כדין א"כ מוכרחת לשאול גם על חבירתה וטמאות שתיהן ואין לומר דהוה כספק טומא' דכתם אינו רק ספק דזה אינו כיון דחכמים גזרו על הכתם וכל שאין לה במה לתלות גזרו חכמים ואף בלא הרגשה טמאה א"כ שוב ל"ד לספק נטמאת דכתובות דשם כל שיש ספק לא נטמאת ולא נכשיל לזו אף שלא תודיע לנו מהאחרת אבל כאן נכשילה שלא כדין שתאמר לנו שיש לה במה לתלות ובאמת אין לה במה לתלות וכמו דבא על חברתה מגופה כן י"ל דעליה בא מגופה ודם צפור לעלמא אזל. איברא דמדברי התוס' בנדה דף נ"ח ד"ה מ"ש משמע כשהיתה באה הראשונה בפני עצמה הי' טהורה ובאמת שמדברי התוס' קשה על הט"ז גם כן ולא נפניתי כעת אבל לפי הבנת הט"ז הדבר נכון בטעמו ועיין בט"ז או"ח סי' תל"ט שהקשה דגם בדאורייתא יש לנו להקל כמו בספק טומאה וכ"כ בסי' ק"ץ ס"ק י"ז הנ"ל ודבריו תמוהים דדוקא בדרבנן מקלינן ושאני טומאה דספק טומאה ברה"ר טהור ועיין בט"ז סי' קי"א ס"ק ה' ו' ודו"ק היטב כי יש בזה דברים נכונים ונחמדים ת"ל. ולפי מה דמסיק הש"ס דגם באומרת לא נחבאתי וטהורה אני נאמנת א"כ בודאי לא הוה שם כנשאל עליה ועל חבירתה דהא אין כאן מכשול דנאמנת במגו דאמרה לא נחבאתי וטהורה אני ודו"ק היטב ועכ"פ לא קשה מהך דסי' ק"ץ סכ"ה ומצאתי במקמ"ח שנדפס מחדש שהרגיש בסי' ק"ץ שם מדברי הש"ס כתובות דף כ"ז הנ"ל ולפמ"ש לא קשה וכמ"ש ודו"ק היטב: