שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ד (ג׳)

והנה מדי דברי זכור אזכור במה דמבואר בסי' קי"א דהכל נכנס לבית הספק והכל מצטרף לבטל האיסור אף אחד בבית ואחד בעלייה וע"ז הקשה הר"ש דא"כ אמאי אם היה במקום אחד מאה ובמקום אחד חמשים דהחמשים אסור ואמאי לא נימא דהכל נכנס לבית הספק וכתב הרשב"א דהא כל הטעם הוא משום דהכל נכנס לבית הספק וכאן במקום שיש מאה דאם נפל שם לא אסור כלל ואינו נכנס לבית הספק כלל ולכך לא מצטרף וע"ז אמר אלי הרב מוה' אברהם קאמפף נ"י מ"ק ראווא דבזה יש ליישב קושית הפרמ"ג שהקשה דלמה בעי ששים נגד חתיכת איסור הא בנותן טעם סגי ועם החתיכת איסור יהיה ששים והטעם דבאמת הא דמתירין כל החתיכות כשיש ששים ע"כ שהרוטב מבלבל טעם בכל החתיכות בכל אחת לפי ערך חלק ששים בצמצום דאל"כ דלמא באחת נבלע יותר ואין ששים נגד האיסור וע"כ דמחלק שוה בשוה וא"כ בנותן טעם סגי והיא קושיא מושכלת וע"כ אמר הרב הנ"ל דבאמת יש לומר דאינו מבליע בשוה והא דמותרין כל החתיכות מפני שכלם נכנסו לבית הספק ומצטרפים לבטל ולכך בעי ששים דא"ל דגם לאותה חתיכה נכנס בערך ומצטרף דזה אינו דאותה חתיכה א"צ להצטרף דאינה נכנסת לבית הספק דהא היא אסורה בעצם ולא צריך להצירוף. והנה אם כי דבר חכמה אמר אבל אינו נכון דא"כ חתיכה שבלעה איסור אם נימא דאפשר לסוחטו מותר ואז החתיכה בעצמה מותרת שוב לא לבעי ששים ולא אשתמיט מלומר כן וגם בבשר בחלב דכל אחת היתר אז יקשה דלסגי בששים עם אותה חתיכה דשם החתיכה נכנסת לבית הספק דאם יש ששים שוב לא קבלה טעם בשר בחלב ומותרת כבראשונה וע"כ קושית הפרי מגדים קמה וגם נצבה. והנה חפשתי למצוא קושית הפמ"ג ויגעתי מצאתי והוא במשבצות סי' צ"ט ס"ק א' ע"ש. אמנם בגוף הדבר שחידש הרב מוהר"א דחתיכת איסור לא שייך שנכנס לבית הספק ומדמה לה למ"ש הרשב"א לא דמי לפענ"ד דשם אמרינן דשמא לא נפלה כלל במאה ולא שייך לומר דהכל מצטרף כיון דגם אם נפלה הכל מותרת דבטל במאה א"כ הוה כלא נפלה שם דאין מקום ספק כלל ע"ז וא"כ לא שייך. לומר שנכנס בגדר הספק אבל כאן דעיקר האיסור נצמח מהחתיכה האסורה ואתה מסופק אם פלטה בכולו או שנכנס באיסור טעם חלק ששים וא"כ ניהו דהיא אסורה אבל מכל מקום הכל מצטרף לששים דהא פשיטא דנכנסה כלה לבית הספק דהרי עיקר הספק נצמח מאותה חתיכה היאך שייך לומר דלא תכנס לבית הספק וזה ברור מאוד. ובזה מיושב היטב הא דהקשה החריף מוה' מאיר ברא"ם נ"י דא"כ איך איסורים מבטלין זה את זה דהא אותן השני זתים דאיסור אין מהראוי שיצטרף דהא אינם נכנסים לבית הספק. ולפמ"ש אתי שפיר דפשיטא דהם גם כן נכנסו לבית הספק דהרי עיקר מה שאנו דנין אם יש ששים בקדרה הוא על ידי אותן השני זתים וא"כ איך יהיה יציבא בארעא וכו' ואיך אפשר שלא נצרף אותן השני זתים וזה ברור מאד ומחוורתא כמ"ש הפרמ"ג עצמו דחיישינן שמא יוציא אח"כ טעם האיסור ויבליע באחרות: