שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״ב (ה׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה מיושב קושית הש"ך מהא דחשיב ס"ס בכלי עכו"ם משום דשם שמא ב"י אינו דוחה להספק השני דלמא בדבר פגום נשתמש וא"כ שפיר מקרי ס"ס וגם טעם הרשב"א הובא במ"א סי' תמ"ז ס"ק כ"ג שייך ג"כ בזה ובזה מיושב כל קושיות הכרו"פ שכתב על ס"ס דשם אחד דאם נרצה לעיין יהיו הרבה ס"ס כעין זה. והנה מה שהקשה מכלים של עכו"ם תמהני דכבר קדמו הש"ך בעצמו וכבר כתבתי של"ק וגם מה שהקשה ממחט בחלל הגוף ל"ק דשם הספק שמא בא עדיין יש ספק שמא לא ניקב וא"כ מקרי ס"ס וכמו כן גבי חדש וגבי ריאה הסמוכה לדופן וגבי דרוסה אין הספק אחד דוחה לשני הספיקות ובכה"ג מקרי ס"ס וז"ב. וראיה ברורה נראה לפענ"ד לזה מהא דאמרו בב"ק דף י"א דאין שליא בלא ולד דאל"כ הו"ל ס"ס שמא לא יצא כלל ואת"ל יצא שמא לא יצא רוב וקשה הא הו"ל שם אונס חד דמה נ"מ ביצא או לא יצא והא כל דלא יצא רוב אינו ולד. ולפמ"ש א"ש דעכ"פ אין הספק דיצא דוחה הספק השני שמא לא יצא רובו וכל כה"ג הוה ש"ס ואף דיש לדחות דכל דנימא דיש שליא בלא ולד לא אכפת לן במה דהוה שם אונס חד דהרי זה הספק עדיף טפי דלמא לא היה ולד כלל דהא יש שליא בלא ולד ובזה יש מקום ליישב קושית התוס' בחולין דף ע"ז דלא חשיב ס"ס ולפמ"ש אתי שפיר דשם דס"ל דאין שליא בלא ולד א"כ שוב לא חשיב ס"ס דהו"ל משם אחד ובב"ק אזלינן אם נימא דיש שליא בלא ולד כלל אז מקרי ס"ס אבל באמת מ"ש נראה לי ברור דכל שאין הספק דוחה שני הספיקות מקרי ס"ס ולא מקרי שם אונס חד הוא ודו"ק היטב כי הוא כלל חדש:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.