ובזה מיושב דברי הה"מ שכתב דמניקה דומיא דמעוברת וכבר כתבתי דהלח"מ תמה דכיון דמעוברת לא אסרו רק בשביל דלהנקה קיימא א"כ ממילא יש לומר במעוברת ג"כ לא נאסר בגרושה. ולפמ"ש אתי שפיר דהרי עכ"פ מכלל מעוברת חבירו לא יצאת וא"כ שוב אדרבא גם מכלל מניקת חברו לא יצאת וכמ"ש. ובזה יש לומר מה שציינו התוס' על סתם מעוברת להנקה קיימא מחלוקת ר"ש ור"ת ודייקתי בזה דהא אין ענינו לזה ולפמ"ש עיקר סמיכת ר"ת היא משום דמעוברת להנקה קיימא. ובזה מיושב היטב מ"ש הגאון זקני בעל מג"ש בשו"ת הנדפס בסוף ספר גבורת אנשים להשיב על הגאון מהר"ם כ"ץ שכתב דכמו דמעוברת חברו אסרו גם מניקת חברו אסרו אף בלא התחילה להניק וכמעט שבזה האריך בכל התשובה ע"ש סי' ד' וכתב הגאון בעל מג"ש דמה ענינו לזה דכאן מכלל מעוברת חברו יצאת שהרי כבר הולידה ולכלל מניקת לא באה שלא התחילה להניק ע"ש שצווח ככרוכיא וכמעט זה יסוד תשובתו ולפמ"ש אתי שפיר דכל דמעוברת להנקה קיימא א"כ עיקר מה שאסרו מעוברת היא בשביל מניקת וא"כ חל עליה שם מניקת מאז היתה מעוברת ושוב מכלל מעוברת חבירו לא יצאת. ובזה ישבתי לנכון דברי הריב"ש סי' תס"ג שהובא בב"י שכתב בלא התחילה להניק שצריכה להמתין כיון שזו נאסרה משום מעוברת חבירו דסתם מעוברת למניקה קיימא אפילו נתנה בנה למניקה אח"כ איכא למגזר אטו לא נתנה. והדבר תימה כיון שאסרו בשביל גזירה למה ליה טעמא דנאסרה משום מעוברת חברו תיפוק ליה דהיא בכלל מניקת חברו. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת מניקת חברו לא שייך דהרי לא התחילה להניק ורק דעכ"פ בכלל מעוברת חברו הוה ומעוברת גם היא מניקת נקראת. ובזה מיושב היטב מ"ש בש"ע וי"א דאשה שמת בעלה והניחה מעוברת וילדה ולא הניקה דצריכה להמתין כ"ד חדש ומשמע מדבריו דה"ה לגרושה והדבר תימה דמנ"ל זאת דלמא שאני אלמנה מגרושה וע' ב"ש. ולפמ"ש אתי שפיר דכיון דהא דנאסרה בלא התחילה להניק היא משום דהוה בכלל מעוברת חברו א"כ גם בגרושה נאסרת בשביל זה וז"ב. ולפ"ז בנדון דידן ג"כ יש להחמיר ואולי י"ל דכמו בצימוק דדים ופסק חלבה דמותרת אף דהוה מעוברת חברו משום דלא להנקה קיימא מעולם ואינה בכלל שם מעוברת חברו וה"ה בזה דכל שנתן לה כתבים א"כ מתחלת עוברה לא להנקה קיימא ואף דיש לדחות דשאני צימוק דדים ופסק חלבה דאי אפשר להניק משא"כ כאן אם תרצה להניק מי ימחה בידה מכל מקום מאן דסומך על הרשב"א ומתיר בגרושה שלא הניקה אחר מיתת בעלה מי יוכל למחות כי הב"י כתב שראה מורים כן ולא מחה והגאון בעל נוב"י סמך על זה ע"כ איני מוחה ביד המתירין ויוכל לשאול פי גדול אחד אי דרי דלינא בהדיה ונמטי שיבא מכשורא. שוב מצאתי בשו"ת מים עמוקים בשו"ת מזרחי סי' יו"ד שכתב סברא זו דמעוברת חבירו מניקת חברו קרינא ליה והביא כן בשם הריב"ש ושמחתי מאוד שזכיתי לכוין סברת הריב"ש והרא"ם ועיין בשו"ת מהר"י מינץ סי' ה' ובשו"ת מהר"ם פדוואה סי' למ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״א (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
