שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״א (י״ז)

ובזה מיושב ממילא קושית הב"ש דא"כ בעשירה דאינה משועבדת להניק א"כ אלמנה עשירה תהיה מותרת ולפמ"ש יש לומר דכל דלא שייך מחילה ממילא אסורה. ובזה מיושב היטב מה שהקשו הנוב"י וההפלאה דלב"ש דס"ל דאינה חייבת להניק א"כ לא שייך ענין מניקת חברו והרי ב"ש גזרו גם כן דשיעור הנקה ח"י חודש וקאי גם לענין איסור מניקת חבירו ע"ש ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הא דאמרו סתם מעוברת למניקה קיימא היא לא בשביל השיעבוד רק דמסתמא אשה מרחמת על בנה ורוצית שתינק בעצמה וכתיב התשכח אשה עולה וא"כ אף לב"ש דס"ל שאינה מחויבת מכל מקום כיון דמסתמא הכי הוא לכך כיון שמעוברת למניקה קיימא א"כ אף שמת בעלה מ"מ בודאי גמרה בדעתה להניק וחייבה עצמה להניק בעודה מעוברת וא"כ הרי חייבה עצמה ובאמת אם היתה חוזרת קודם שבא לעולם ואמרה בפירוש שאינה רוצית להניק היתה רשאית דיכולה לחזור בה ולכך אמרו ב"ש דאינה מניקה אבל מסתמא למניקה קיימא ולפ"ז אדרבא לב"ש גם בגרושה מחוייבת להניק דכל שגרשה בעודה מעוברת ולא חזרה מהנקה אמרינן דבשיעבודא קיימא וכן במניקת שגרשה ולא גלתה דעתה בעת הגירושין ואף שרוצית לחזור אח"כ מכל מקום היא בכלל מעוברת ומניקת חבירו. ובזה מיושב היטב מה דקשה לי טובא בהא דנחלקו ב"ש וב"ה בנדרה שלא להניק וקשה טובא לפי המסקנא דאפילו בלא נדר לב"ש אינה מחוייבת להניק א"כ למה נקט בהא ברייתא נדרה שלא להניק והו"ל לפלוגי בלא נדר ולא ראיתי בהחפזי למי שעורר בזה. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת גם לב"ש כל שלא גלתה דעתה מחוייבת להניק דמסתמא דעתה היה להניק ואינה יכולה לחזור בה מלהניק אחר שכבר נתחייבה ומה גם דבשיעבוד מועיל אף בדבר שלא בא לעולם ואין לומר דלדבר שלא בא לעולם גרע טפי זה אינו דהא השיעבוד היא לבעלה ובעלה בעולם ולכך נחלקו בנדרה שלא להניק דאין לך חזרה גדולה מזו ושפיר נחלקו אי מועיל הדרתה אי לא ולב"ש שפיר יכולה לשמוט הדד מפיו דהא לא משעבדה וכל שנדרה חזרה בה ודו"ק היטב. איברא דגוף הדבר שכתבתי בטעמו של הר"ש הזקן דהוה כמוחל לה השעבוד לכאורה אם נימא דחייבת להניק א"כ איך מצי האב למחול שעבוד הבן. אמנם באמת לגבי הבן ודאי ל"מ דהוה לדבר שלבל"ע דגרע טפי מדבר שבא לעולם ואף אם נימא דיכולה לשעבד עצמה מכל מקום כיון דאינה חייבת להניק אם יש לו מניקה אחרת שוב לא שייך השעבוד לגבי הבן רק לגבי הבעל שאינו רוצה שאחרת תניק רק היא בעצמה א"כ שוב כל שגרשה הרי יכול למחול שעבודה שנשתעבדה לו ודו"ק היטב: