ובזה נראה לפענ"ד דכל הטעם הוא דאשה מזנה מתהפכת ומזנה שרוצית להעלים תזנונותיה וכאן שגט כריתות היה כותב לא היתה רוצית להעלים וא"כ שוב צריכה להמתין וא"כ זהו ששאל א"ה היתה צריכה הבחנה ג' חדשים אבל בלא גט כריתות שוב לא היתה צריכה הבחנה דאשה מזנה מתהפכת ומזנה ודו"ק היטב. וכפי הנראה משום הכי לא מבואר בשו"ע דברי הריב"ש אלו שהרי בש"ע מבואר שאשה מזנה מתהפכת ומזנה וזהו עצמו טעמו של הריב"ש וצ"ע בריב"ש. שוב ראיתי בא"מ שהעתיק הך תשובת הריב"ש סי' רצ"ז וראיתי שביאר דל"מ לשיטת הסוברים דבזונות מתהפכת ומזנה ודאי דלא גזרו אלא אף לדידן דס"ל דגם בזנות חיישינן מכל מקום זהו דוקא להיפך שאם זינתה אסורה להנשא אבל שנאסר שלא תזנה דאינו בפרסום לא שייך ע"ז גזירת חז"ל ומה גם שזה כבר נאסר יחוד דפנויה ע"ש ולפ"ז מכ"ש זנות דאשת איש ודאי ל"ש ול"ש גזירת חז"ל וא"כ לא שייך הבחנה וע"כ לא שאל דומה רק לאחר שאמר לו הקב"ה שגרשה אוריה ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן קי״א (ט״ו)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.