שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ט (ו׳)

והנה בהא דפריך הש"ס בדף ה' ומי מספקא ליה מלתא דטבריה והכתיב וערי מבצר הצרים צר וחמת ורקת וכנרת וקי"ל רקת זו טבריה וקשה לי למה מקשה מדק"ל ורקת זו טבריא הא ממנ"פ או רקת זו טבריא או חמת טבריא כדנחלקו ר"מ ורבא לקמן אבל בקרא כתיב חמת ורקת וא"כ ממנ"פ הוה מוקף חומה טבריא וביותר קשה דמסתמא חזקיה ס"ל כר"י תלמידו וכדפריך כ"ע מר"ה על רב והרי ר' יוחנן תלמידו של חזקיה כרב וס"ל דחמת זו טבריא ואף גם בזה דאינו רק לפרש המקרא אפשר דלא שייך זאת עכ"פ למה ליה לפרוך מדקי"ל רקת זו טבריה הא ממנ"פ נזכר טבריא בקרא הלז או חמת או טבריא והיא דקדוק עצום לא ראיתי למי שעמד בזה. והנראה בזה דלכאורה קשה טובא למה הוצרך הש"ס לחדש דספיקא דחזקיה היא משום דימה חומתה ובאמת אמרו לרבי פשיטא ליה ורק לחזקיה מספקא ולמה לא אמרו דשני טבריא הוה כדמשני בערכין דף ל"ב דשני ירושלים הוו א"כ גם אטבריא יש לשנויי כן. אך נראה דלפי מה דאמר ר' ירמיה דרקת שמה ולמה נקרא טבריא שיושבת בטבורה של א"י ופירש"י באמצעיתה ולפ"ז אי אפשר לומר דשנים היו דהרי הך טבריה דישב חזקיה היה בטבורה של א"י וא"כ היינו הך דנקרא רקת ולפ"ז אם נימא דחמת זו טבריא ולמה נקרא חמת ע"ש חמי טבריה א"כ לק"מ דיש לומר דשני טבריא היו וא"כ הוצרך הש"ס להקשות מדקי"ל דרקת זו טבריא. ובזה יש ליישב מה שהקשה בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' ר"י למה השמיט הרמב"ם הך ספיקא אם הים מקרי מוקף חומה לענין מגלה ולפמ"ש אתי שפיר דלפי מ"ש רבה דלכך נקרא שמה טבריא שטובה ראייתה ופירשו התוספות שיש גנים ופרדיסים וכן למ"ש רבא שטבריא שמה ולמה נקרא רקת שרקנין שבה מלאים מצות כרמון אם כן אין התחלה להקושיא ולא נצטרך לומר דחזקיה מספקא ליה אי הים מקרי מוקף לענין מגלה וגם הרווחנו בזה דלא נצטרך לומר דלרבי מפשט פשיטא ליה רק שרבי היה בטבריא בחלק נפתלי וחזקיה היה בטבריה אחרת שהיה לו ספק אם היא מוקפת או לא ודו"ק היטב. והנה יש לי ספק חדש לפמ"ש הרמב"ן בטעם דפרזים ומוקפים שהמוקפים היו יושבים יותר בבטח מהפרזים וע"כ לא רצו בתחלה לעשות פורים וקמו מרדכי ואסתר לעוררם ויש לי ספק בגרים שנתגיירו אח"כ איך קורין המגילה דלהם לא שייך מוקפין ופרזים דניהו דהם נעשו יהודים אבל קריאת המגילה איך נתחייבו וצ"ל דמתחלה קבלו עליהם שכל מי שיתגייר יהיה דינו כיהודי ויעשה כמו שאר היהודים שבעירו וזה לדעתי מ"ש במגלה קימו וקבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים אליהם ולא יעבור להיות עושים את שני הימים האלה והיינו שגם מי שילוה אליהם דהיינו הגרים יעשו כמו כן ויהיה זמנם כאזרחי היהודים למקומותם במושבותם ודו"ק: