שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ט (ד׳)

אמנם העיקר נראה לפענ"ד דהשאלתות לשיטתו דפירש בהא דאמרו זמן כניסה לכל הוא היינו שהיו מתענים בי"ג ומכאן מצא ר"ת סמך לתענית אסתר והרי כתב השאלתות שם בהדיא דאם חל י"ג להיות בשבת או בע"ש מקדימין ומתענין בחמישי בשבת וכן קי"ל בסי' תרפ"ו באו"ח ועיין מ"א סי' רמ"ט ס"ק ד' ולפ"ז כשחל בשבת שפיר אמרו במשנה דמקדימין ליום הכניסה בשביל התענית דכיון דצריכים להתענות א"כ בני הכפרים באים בחמישי בשבת לעיר כדי שיתענו ממילא קורין המגילה בו דמה"ט מקדימין בני הכפרים וא"כ גם בני העיירות מקדימין להתענות ולקרא המגלה אז אבל השמחה והמשתה הוא בשבת. איברא דלפ"ז יקשה מחל להיות ע"ש דאמרו במשנה כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום ולזה קשה לשיטת הגאון למה יקדימו המוקפין הא המשנה מיירי בזמן דמקדשין ע"פ הראייה וא"כ יכלו המוקפין לעשות פורים בשבת בזמנו ולקרות המגלה. אמנם נראה דבאמת צריך ביאור לשיטת הירושלמי וכן מבואר בש"ע סי' תרפ"ח ס"ו דביום חמשה עשר שחל להיות בשבת דאין עושין הסעודה עד לאחר השבת א"כ לפ"ז צריך ביאור היאך עושין בחל בשבת לבני כרכין והא הסעודה בזמנה וצריך לומר דכל דמקדימין ליום הכניסה מקדמין הסעודה בע"ש והשתא בחל ט"ו בשבת דכתיב ולא יעבור ואפ"ה מותר לאחר מכ"ש שמותר להקדים. ומעתה כשחל בע"ש א"כ כל שכפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום גם המוקפין קורין בו ביום ועושין הסעודה היום כדי שיהיה הסעודה והשמחה בע"ש ולא בשבת כנלפע"ד ברור בשיטת השאלתות ומזה ראיה ברורה לשיטת הירושלמי ופסק הש"ע בסי' תרפ"ח דלא כמהרלב"ח הן אמת שלשון הש"ס דילן דהשמחה אין עושין אלא בזמנה משמע דקאי אף כשחל בשבת דעושין השמחה בזמנה אף שהקדימו הקריאה משמע כהרלב"ח אך נראה דע"כ לא אמר הירושלמי דאין השמחה ניכרת אם עושה אותה בשבת רק כשחל פורים בשבת א"כ אינו ניכר השמחה אבל מי שמקדים לקרות המגילה א"כ הסעודה של פורים חל קודם והוה כעין דאמרו אם נדרו קודם לגזרתינו וזה דחוק עכ"פ שיטת השאלתות מכוונין ודו"ק היטב. אח"כ האיר ד' עיני ומצאתי במדרש תנחומא פרשת בראשית שהעתיק לשון השאלתות והוא מפרשת בראשית בשאלתות לפנינו אבל הוסיף שם במדרש בשם מתיבתא לפרש דהא דנדחו ליום הכניסה היא בשביל התענית שמקדימין להתענות בחמישי שאין מתענין לא בשבת גם לא בע"ש מפני כבוד השבת וכפי הנראה גם זה מהשאלתות וחסר לפנינו בפרשה בראשית שהרבה דברים חסרים בהעתק השאלתות שבידינו וא"כ עכ"פ מבואר דהשאלתות מפרש דהא דדחו ליום הכניסה לא בשביל המגילה כפירש"י רק בשביל התענית ות"ל שכוונתי מדעתא דנפשאי כן ושמחתי מאוד. אך ראיתי דבר חדש דבשאלתות לפנינו בפרשת ויקהל ובמדרש תנחומא שם ראיתי דמ"ש ר"י אימתי בזמן שהשנים כתקנן היינו בזמן ראייה כפירש"י ולא מטעמיה רק דאז היה יכול לחול בשבת והוצרכו להקדים בשביל התענית גם במ"ש לפנינו במשנה דבחל בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה כפי הנראה לא גרס בשאלתות ובמדרש שם רק כפרים לבד וצ"ע בזה: