והנה בשנת תרי"ג י"ב אב היה אצלי איש אחד ושמו ר' משה בר"ז מסטפען ברוסיא ושאל על אשה ילדה שהיה לה כאב בראש וצוו הרופאים שתעשה לה קאלטניס בראשה ולא תגלחם לעולם כי יש סכנה בדבר וע"ז שאל מה תעשה בטבילת מצוה וזה שנה שלא הלכה למקוה. הנה כבר נשאל בזה הפ"מ ח"ב סי' קמ"ו והשיב שיש לאסור ובסדרי טהרה סי' קצ"ח ס"ק י"ט הוסיף דברים בזה ולא ידעתי למה החמיר כל כך באם רוב שערות שבראש אינם קלועות רק המיעוט הו"ל ספק דרבנן. והנה הפ"מ שם משיב דלא תעשה כיון שאינו רפואה בדוקה וכאן הורה הנסיון שהרפואה בדוקה וגם מ"ש הס"ט דיש לחלק בין בידי שמים לבין שהיא עושה ול"ש היינו רביתיה במה שנעשה ע"י אדם ג"כ אינו ברור. ולפענ"ד הדבר ברור דבכה"ג כשר ובאמתלא ידעתי למה החמירו כל כך כיון דעכ"פ הרופאים אומרים כן שהוא סכנה א"כ אף אם תרצה להסיר לא שבקינן לה דשמא סכנה היא וא"כ מאן לימא לן שהיא מקפדת במקום שיש ספק סכנה ואף אם היא מקפדת בטלה דעתה אצל רוב בני אדם דע"כ אם מיעוט שער מדובק פשיטא שמותר כמ"ש הפ"מ אף אם רוב השער נדבק נראה לפענ"ד דכאן בנידון דידן מותרת וע"כ לא החמיר הפ"מ אלא שם שנשאל הפ"מ אם תעשה כן לכתחילה שהרופאים הגידו שיהיה לה רפואה בזה וע"ז השיב הפ"מ דאין הרפואה בדוקה שתעשה כן לכתחלה ועי"ז יהיה מקרי רביתא שלה אבל בנידון דידן שעשתה כן והרופאים הגידו לה שיש סכנה אם כן לא יהיה רק חשש סכנה והרי גם באיסורי שבת ויוה"כ החמורים סמכינן על הרופאים כל שאמרו שיש ספק סכנה ופ"נ א"כ כאן שהשאלה אם תסירם וע"ז יש ספק סכנה א"כ פשיטא דמקרי אינה מקפדת ואף אם היא מקפדת כיון שרוב בני אדם אם היו חולים כזו ויגידו הרופאים שיש סכנה לא היו מקפידים ע"ז א"כ הרי באמת דעת הרשב"א דכל שרוב בני אדם אינם מקפידים לא הו' הקפדה ואף שהרמב"ם והטור הובא בש"ך ס"ק ב' כתב דחיישינן להקפדתה ועיין ב"ח וס"ט שם מכל מקום זה כשתלוי בהכונה בלבד אמרינן דכל שהוא מקפדת הוה חציצה אבל כאן שאף שתרצה להסיר אנן לא שבקינן לה שתכניס עצמה לבית הספק א"כ פשיטא דבכהאי גוונא מקרי רביתא ומ"ש הס"ט שם להקשות מאגד שעל גבי המכה לא קשה דשם אין סכנה אבל כאן יש סכנה והס"ט ג"כ הרגיש בזה וכתב מאן יימר שיש סכנה וכ"ז שם שהשאלה אם תעשה כן ולא הגידו שיש סכנה אבל כאן שכבר עשתה והרופאים הגידו לה שיש סכנה א"כ פשיטא דמקרי היינו רביתי' וכן נראה בהס"ט עצמו דס"ל כן כמ"ש בשם ש"ב הגאון בעל תפארת למשה ע"ש שכל שיש סכנה שרי ע"ש וע"כ אף ברוב שערה כל שאינו עפ"י כלו ד"ת רובו ומקפיד בעי וכאן הוה רובו שאינו מקפיד ואף מדרבנן רובו שאינו מקפיד חוצץ גם כן מ"מ ע"ז יש לסמוך במידי דרבנן על המרדכי שכתב דהיינו רביתיה ובדבר שהיא רביתי' סמכינן אף בכלו כמבואר ביבמות דף ע"ח מכ"ש במידי דרבנן ומה גם במקום עיגון כזה דמה תעשה וקשים גירושין וגם ביטול מצות פ"ו וגם היא ילדה ורכה בשנים והרבה ילדות עושה ובפרט בדור פרוץ כזה וכבר הארכתי בזה למעלה לענין סתימה בעופרת דכל שיש סכנה בדבר פשיטא דמותר ולא אאריך בזה גם מה שהארכתי למעלה בישוב הקושיא דנ"מ בין בלוע לבין בית הסתרים לענין חציצה ואני רציתי לחדש דגם בית הסתרים אינו חוצץ עיין בס"ט ס"ק כ"ג מ"ש בישוב דבר זה בשם הזכרון יוסף ומ"ש הוא בזה. והנה מדברי המרדכי לענין קלטניש מבואר דשערות כיון דמהדקי זה בזה הוה כבלוע ובית הסתרים דלא מטמא לא חייצי הנה מבואר דכל שהוא בבית הסתרים אינו מטמא ולא חוצץ ובשו"ת נו"ב מהד"ק חלק יו"ד סי' ס"ד נראה מסוף התשובה דמחלק דבין הסתרים חייצי רק בבית הבלוע לא חייצי ע"ש ומדברי המרדכי לא נראה כן ובאמת שכבר הבאתי למעלה קושית התשובה מאהבה וכן הקשה בשו"ת ז"י סי' יו"ד דא"כ לימא נ"מ בין בית הסתרים לבלוע בזה ע"ש וכ"כ לעיל בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ח (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
