שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ח (ה׳)

והנה בהא דפריך הש"ס ביבמות דף ע"ח בהא דנכרית מעוברת שנתגיירה בנה א"צ טבילה אמאי א"צ טבילה וכ"ת דרובו שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ והא כלו חוצץ ומשני שאני ולד דהיינו רבותיה וקשה אמאי לא פריך טפי דקושית הש"ס היא אם נימא דבתר אבוה שדינן ליה או בתר אמו שדינן ליה משמע דלא הוה חציצה ואמאי הא באמת יקשה אמאי עלתה טבילה להאם והא הוה הולד חציצה וגם אינו ראוי לביאת מים וע"כ צ"ל דבבלוע ל"ש חציצה וא"צ שיהיה ראוי לביאת מים כלל והיינו דזה אינו בכלל בשרו דהיינו דוקא מאבראי ולפ"ז איך אפשר שתעלה טבילה להולד והא לא עלה עליו מים ודשא אחידא באפיה ולהס"ד דלא ידענו דהיינו רבותיה א"כ לא בא עליו המים דמה"ט לא הוה חציצה לאם דהולד בלוע ואינו בכלל בשרו ולא בעי שתעלה ע"ז המים וא"כ איך אפשר שתעלה טבילה להולד והא אין לך חציצה גדולה מזו: אמנם נראה דהדבר ברור דאם נימא דבתרא שדינן ליה א"כ כל שנטבלה האם א"כ הוה הולד במעי ישראלית וא"צ טבילה כלל וא"כ ל"ק כלל ולכך מקשה דאם נימא דבתר אם שדינן ליה וא"כ אינו מתיחס אחר האם רק דהוא מונח בתוך מעי ישראלית אבל הוא נכרי מצד אב ואיך עלתה לו טבילה וז"ב מאוד. ועיין ביו"ד סי' רס"ח ס"ז שכתב הדין דנכרית שנתגיירה והיא מעוברת בנה א"צ טבילה ובאמת לדידן דקי"ל עובר ירך אמו בודאי א"צ טבילה דלא מקרי חציצה כלל וראיתי להגאון בדגול מרבבה שכתב וז"ל אם ידעו הב"ד בשעת טבילה שהיא מעוברת הדין פשוט אבל אם לא ידעו הב"ד שהיא מעוברת יש לי בזה אריכות דברים דתלוי באשלי רברבי ואכ"מ להאריך והנה סתם הדברים ולכאורה כוונתו כיון דבטור יש דעת הבה"ג דפוסק דלא כר"ה דחש"ו א"י לגייר אף על דעת ב"ד ואנן לא קי"ל כן אבל עכ"פ היה צריך הב"ד להטביל ע"ד גירות אבל כל שלא ידעו מזה רק שאמו רוצה להטבילו ע"ד גירות לא עלתה לו הטבילה אך אני תמה דלא מבעיא אם נימא דעובר ירך אמו א"כ מה בכך שהב"ד לא ידעו הרי מונח במעי ישראלית גיורת וא"צ טבילה אם ירצה לגייר עצמו או שהב"ד יגיירוהו בהיותו יוצא לאויר העולם ואף למ"ד עובר לאו ירך אמו כיון דעלתה לו הטבילה דהיינו רבותי' א"כ נטבל כבר ויכולין לגיירו אח"כ ותדע דאל"כ רבא דאמר נכרית שנתגיירה בנה א"צ טבילה דאמר בסתם שלא ידעו שהיא מעוברת א"כ אמאי יעלה טבילה וגם בידעו הב"ד א"כ מכאן ראיה לר"ה ולמה דחה הבה"ג לדברי ר"ה ועכ"פ לא תלוי זה בזה כאן עיקר מימרא דרבא אם הטבילה עלה לו וז"פ: