שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ח (ד׳)

ובזה מיושב גם דברי התוס' בנדה דף ס"ז ד"ה פתחה שהקשו גם כן כקושית הסמ"ג והקשה המהרש"ק ותפל"מ והס"ט סי' קצ"ח ס"ק כ"ז הביאו שהקשה כמ"ש הב"י על הסמ"ג ולפמ"ש אתי שפיר. ובזה יש ליישב גם דברי המהרש"א ממה שהקשה הס"ט עליו שם ע"ש ודו"ק. אמנם בדברי התוספתא שכתב באשה חוצצת ולא בפנויה והיינו אותו מקום באשה דאל"כ לא שייך הבדל בין אשה לפנויה ועיין תוס' שם. וק"ל דמה מבעיא ש"ס בנדה דף מ"ב אותו מקום באשה אי בית הסתרים הוה או בלוע הוה ולא פשטה מהתוספתא דחשב לאותו מקום לבית הסתרים וע"כ דרק בה"ס מקרי ולא בלוע דבלוע אינו חוצץ בטבילה דבעינן דומיא דבשרו מאבראי ולא בלוע וצ"ל דלענין טבילה בודאי אינו מעכב בדבר הבלוע רק לענין טומאה אבעיא שם אי מקרי בלוע שלא תטמא דלענין חציצה אף בבה"ס עצמה קי"ל דלא בעי רק ראוי לביאת מים ולא ביאת מים ממש אם מדאורייתא לשיטת התוס' בקידושין דף כ"ה ובכמה מקומות ולהריטב"א אינו רק דרבנן אבל עכ"פ קיל משא"כ לענין טומאה שפיר מבעיא ליה. ובזה מיושב היטב קושית הזכרון יוסף בחלק יו"ד סי' יו"ד הובא בס"ט שם דאמאי לא קאמר הנ"מ לענין חציצה בטבילה ולפמ"ש אתי שפיר דזה ידענו מהתוספתא דמקרי בית הסתרים ועיקר האבעיא לענין טומאה אי מקרי בית הסתרים דוקא. מיהו הר"ש בסוף פ"ח דמקוואות. פירש דבית הסתרים דאשה לאו דוקא באותו מקום רק בכל בית הסתרים שלה. שוב ראיתי בסוף פ"י ממקואות בר"ש שכתב דהא דבית הסתרים אינו חוצץ לא משום דלא בעינן ביאת מים דהא עכ"פ ראוי לבית הסתרים בעינן ורק משום דלא קפדי אחציצה דבית הסתרים ולכך באשה נשואה דקפדי חוצץ בבית הסתרים ולפ"ז דברי הסמ"ג מבוארים דשם בשביל חציצה היא הקפידה לא בשביל דאינו ראוי לביאת מים דהא באיש בעי ג"כ ראוי לביאת מים ואפ"ה לא חוצץ ודברי הסמ"ג נכונים ומבוארים ובחנם הניח הב"י בתימה: