שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ח (י׳)

וראיתי בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' קל"ה שחוזר על דבריו בנוב"י מהד"ק הנ"ל ושם ראיתי כמה דברים תמוהים ואמרתי לרשום בזה הנה מ"ש שם ראיה דבלוע לא בעי ראוי לביאת מים דאל"כ לא תהני שום טבילה עד שישלשל כל מה שבתוך המעי דאל"כ הוה חציצה אף שנתעכל המאכל שלענין חציצה ל"מ עיכול שודאי לא בטל לגבי הגוף כל שסופו לצאת אני תמה על עצמי דכל שנתעכל אף שסופו לצאת ודאי לא הוה חציצה והדבר מבואר בר"ש סוף מסכתא מקוואות שהקשה במ"ש בתוספתא דכל שקרם עור מלמעלה הוה בלועה והקשה הא חץ בירכו ליכא עיכול ובחולין לא למדו רק מק"ו למטה שעושה עיכול וכאן ליכא עיכול וכתב דאיכא ק"ו אחר שאין סופו לצאת וע"ז סמך הש"ס שם הרי מבואר דכל דיש עיכול ודאי מועיל ויש לי עוד דברים רבים וגם דברי הר"ש תמוהים אצלי לפענ"ד שבאמת הש"ס עושה עיקר מק"ו דעיכול כמבואר למעיין שם וכן נראה מהרמב"ם: והנה בשאלה שנשאלתי בדבר הקאלטניש הגיד לי ר' משה בר"ז הנ"ל שהשערות שעל כל פני הראש נעשו קאלטניש ובכ"ז סמכתי על המרדכי דהיינו רביתא ומועיל אף בכל הראש ואף בכל הגוף וגם שמעתי שהקאלטניש נעשו ע"י קרייטיר בארווינץ שמבשלים אותו במים ונעשה כעין יין ומזה הדיחה ראשה ונעשו קאלטניש. ובזה נראה לפענ"ד דגם השני טעמים הראשונים שמביא הפ"מ לא כתב רק אם נעשה ע"י פיזור סמנים אבל לא במה שנעשה ע"י מים שבשלו הבארווינץ ובפרט שהגיד לי שהמורה צוה שתסרק במסרק שלא יהיה ע"פ כל הראש קאלטיניש וכן עשתה והגדיל הכאב מאד ונסעה להרופא מומחה שב"ק ראוונא והגיד לה שאם תסרק ותקלקל הקאלטיניש תעשה עוורת ותמות א"כ הסכנה ברורה פשיטא שיש לסמוך דהיינו רביתא כנלפענ"ד. והנה במ"ש המרדכי דקאלטיניש הוה כמו בלוע דאינו מטמא ולא חוצץ לכאורה אינו מובן דשאני בלוע דבטל לגבי הגוף וכמבואר בר"ש דלכך כשנקרם עור מלמעלה הו"ל בלוע כמאן דבטל לגבי גוף משא"כ בשערות למאן בטל אי לגבי הגוף ומה בכך הא מכל מקום צריך שיבא מים בתוך השערות וכ"ש דלא שייך לומר שבטל שער לגבי שער דהרי מכל מקום אינו בא המים על כל השערות מבפנים ומבחוץ ואולי דחשיב לכל השער כשער אחת והרי באו המים על השער משני צדדים אבל זה דוחק וע"כ נראה העיקר דלכך כתב המרדכי דהוה בית הסתרים וגם כן אינו מטמא ואינו חוצץ ובית הסתרים בודאי הוה כיון שנדבק. ובזה נראה דצריך גם כן להטעם דהיינו רביתיה מפני הסכנה דאל"כ שוב שייך לומר דהואיל ועומד לסרוק השערות שלא יהיו מחוברין הו"ל כהא דאמרו בחולין דף ע"ב כיון דעומד לחתוך כחתוך דמי וחבורי אוכלין כמאן דמפרת וע"כ כיון דיש סכנה לא עומד להיות מפרת ונקצץ וע"ש בתוס' ולפ"ז במקום דליכא סכנה או שאין הרפואה בדוקה א"כ שוב לא חשיב כבית הסתרים דהא עומד לסרוק: