שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ז (ז׳)

והנה בשנת תרי"ב ח' שבט אור ליום ה' פ' בא למדתי עם תלמודיי הלכות פסח ובהגיעני לסי' תמ"ד אמרתי ליישב קושית המג"א הנ"ל בהא דתני ההולך לאכול סעודת אירוסין והקשה דהא אסור לאכול אף בע"ש מכ"ש בע"פ והאריך בזה בסי' תמ"ד ובסי' מ"ט ואמרתי בזה דבר חדש דבאמת עיקר האיסור לאכול בע"ש אינו רק מחצות ולמעלה מפני כבוד השבת או הפסח לאכול בלילה לתיאבון. אמנם וענין קביעות סעודה גדולה מבואר בש"ע סי' רמ"ט דכל היום בכלל האיסור והיינו מטעם דיש לחוש שמא ימשך הסעודה לאחר חצות ועיין ט"ז שם ולפ"ז נראה לפענ"ד דע"פ דהסעודה אינה יכולה להיות רק עם חמץ דהא מצה אסור כל היום ואף מצה עשירה דעת הפוסקים דאסור ונחלקו במה יוצאין סעודה שלישית בשבת ע"פ וא"כ סעודה של חמץ זה בודאי לא ימשך יותר מחצות ואף קודם חצות בהגיע זמן הביעור בודאי יבערו החמץ וא"כ שוב מותר לעשות סעודת אירוסין בע"פ ולא שייך לחוש שמא ימשך וז"ב ונכון מאד. ובזה מדוקדק מה דנקט לאכול סעודת אירוסין וקשה למה נקט הסעודה והא עיקר חידושו בשביל שהולך לדבר מצוה א"כ לתני ההולך לארס דאירוסין ודאי מצוה היא ולפמ"ש אתי שפיר דקמ"ל דמותר לעשות סעודה ומטעם דבודאי לא ימשוך וז"ב. והנה המג"א ס"ק י"א כתב דלאחר שש דאין ברשותו לבטל יחזור מיד ומטעם דהאי עשה והאי עשה ועשה דתשביתו חמיר טפי שזה עובר עליו בכל שעה משא"כ במילה וע"ז הקשה אחד מהתלמידים דהא גם מצות מילה עובר בכל שעה ועיין מחצית השקל שעמד בזה והניח בצ"ע. והנני יוסיף דעשה דמילה חמור שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות וכבר אמרו בכמה מקומות מה לעשה דמילה שחמורה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות ועיין שבת דף קל"א קל"ב קל"ג ואמרתי בזה דהנה במשנה נקט ההולך למול את בנו ולכאורה בכל מוהל דעלמא הוא ג"כ מקיים עשה דמילה ולמה נקט למול את בנו. אך נראה דבאמת כבר ביארתי ביד שאול הלכות מילה סי' רס"א דברי א"ז שכתב דאם האב יכול למול אין יכול לעשות שליח וביארתי דיש שתי מצות מצוה שימול הבן ומצוה על האב שאם יכול למול הוא ימול ולפ"ז מיירי כאן שבאמת יש כאן אחר שימול רק שהאב יכול למול ויש עליו מצות עשה שהוא דוקא ימול ולפ"ז בזה אם אינו יכול לבטל בודאי יחזור והבן יהיה נימול ע"י אחר ומצות מילת האב בודאי לא דחי מצות עשה דתשביתו ושפיר כתב המג"א שתשביתו חל עליו בכל שעתא ומ"ע של האב אינו חל בכל שעתא ואם אחר ימולו גם כן לא יעבור על מצות מילה ומיושב היטב הקושיא שהקשיתי דמצות מילת אב זה אינו נכרת שלש עשרה בריתות ודו"ק: