שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ו (ז׳)

והנה בשנת תרי"ג ג' אב א' דברים שלח לי הרב הה"ג מוה' זאב וואלף נ"י מ"מ ומ"ץ דפה ת"ה איך שר' ישראל באק קיבל גט בסטאמביל לחתן הרב בעל מראות הצובאות והנה הוא מסרו למ"מ הנ"ל שישלחהו לטיקטין והראה לי לראות בו אם הוא כשר. והנה בהשקפה הראשונה מצאתי בו כמה תיוהות וארשום בקצרה מ"ש נחמה המכונית חמאה והנה מלבד שיש לומר דשם חמאה הוא שם הקדש וצריך לכתוב דמתקריא וגם בדיעבד יש מקום לפסול כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק למ"ד ואף אם נאמר דחמאה אינו נגזר משם חמאה שהיא לה"ק רק שהוא לשון לעז בפ"ע מה שהוא רחוק אבל מ"ש המכונית זה ודאי טעות וגם לאשה כותבין המכונה רק לאשה קורין בקמ"ץ כמ"ש הד"מ בסי' קכ"ט ס"ק כ"א מיהו בדיעבד אם כתב המכונית כשר כמ"ש הב"ש שם וע"כ לא אכפת לן אבל מכל מקום צ"ע על המסדרים גם מ"ש דמתקרי וואלף לפענ"ד אף שאם כתב דמתקרי במקום מכונה כפי הנראה מדברי הב"ש אינו פסול בדיעבד דגם על הכינוי שייך דמתקרי דעכ"פ נקרא כך כמ"ש הרמ"א בתשובה סי' פ"ז אבל מכל מקום לפענ"ד יש מקום חשש על המסדרים ועיין שו"ת גאוני בתראי סי' נו"ן במעשה שהיה שזקני הב"ח סידר גט יצחק אייזק דמתקריא ליבא וחלקו עליו הגאונים המג"ש ובעל מגלה עמוקות אבל כאן באמת לא שייך הטעם דשם חשש המג"ש אולי יטעו דליבא הוא שם הקדש מפוט ולוב והנה כאן לא שייך זאת דהכל יודעים דוואלף אין לשה"ק והוה כמו לוקס ולוס ומיהו הטעם השני שכתב שם כיון דנכתב יצחק המכונה אייזיק ואח"כ נכתב דמתקריא ע"כ שזה שם לה"ק א"כ שייך זאת גם כאן מיהו יש לחלק דשם בחד גברא כתב המכונה ודמתקריא אבל כאן בשם נחמה כתבו המכונה חמאה ובשם זאב כתבו דמתקרי זה אין חשש כ"כ ע"ש ובפרט בדיעבד. עוד ראיתי שם בהעברה שכתב שם שכתוב בשני שמות לה"ק וכתבו המכונה שני שמות לעז ובראשית ההשקפה אמרתי דלפמ"ש הב"ש גבי משה ליב דיש לומר דהמכונה קאי אדסמיך ליה א"כ כאן דשני הכינוים הם לשתי שמות לה"ק והכינוי הראשון הוא לשם לה"ק הראשון ולהשני שם כינוי השני ומי ידע זאת ויאמר דלשם השני שייך אות' כינויים אבל לשם הראשון אין כאן כינוי אבל באמת לפמ"ש הנוב"י סי' קי"ט במה דכתב לחלוק על הב"ש וכתב דהמכונה לא קאי על השם רק על האדם א"כ גם כאן שייך כן דזה האדם מכונה בשתי שמות אלו וא"כ אין חשש וכן מצאתי בהדיא בשו"ת הגאון ש"ב מוהר"ז מרגליות ז"ל סי' פ"א במי שנקרא אליעזר זאב וכנויו לברמאן וואלף שיש לכתוב אליעזר זאב המכונה לברמאן וואלף ע"ש באורך ונהניתי שבראשית ההשקפה כוונתי לדבריו ואמרתי שתלוי במחלוקת הב"ש והנו"ב והעלה כהנו"ב ואף שאני ישבתי בתשובה דברי הב"ש מכל מקום אין לפסול בדיעבד וגם נכתב הגט בר"ח ולכתחלה אין לכתוב גט בר"ח שיש ספק איך לכתוב אם באחד לירח או ביום ראשון לירח ועיין ש"ע סי' קכ"ו סעיף ד' וסעיף וא"ו וגם יש נקב בהוא"ו של ואנש והנה ראיתי שיש איזה היקף גויל למעלה ובזה נראה לפענ"ד דכשר בדיעבד וגם אחר הפ' של פטורין יש איזה מחק אבל אינו נוגע להפ' כפי מה שראיתי ועוד ראיתי בהרשאה שרשמו על איזה מקומות שיש נקב ונמצא כעת בגט איזה מקום שלא רשמו נראה לפענ"ד דאין ריעותא דאולי באמת נעשה אח"כ ובפרט שהוא בטופס הגט וגם השליח ר"י באק מעיד שנעשה אח"כ ומה"ת לחוש שנעשה מקודם ולא ראו וגם ראיתי שהרשה המקומות אבל הוא כתב ספרדי ולא כהלין כתבא למקרי פה במדינתינו נראה לפענ"ד שגם בזה אין לחוש כמבואר סי' קמ"ז סי"ט בהג"ה וכבר הארכתי בזה בכמה תשובות ומה גם שר"י באק אפשר שמכיר החתימות שהוא דר בא"י ורגיל באותן חתימות וגם אמר בפ"נ דודאי כשר ודו"ק ובשם קושטאנדינא עיין בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' ובסי' קכ"ט ס"ק ע"ו ע"ז והשני שמות היו אלכסנדר יהודה המכונה זיסקינד ליב: