שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ו (ו׳)

והנה בשנת תרי"ב בר"ח אלול א' שופטים א' דר"ח הגיעני מכתב מהרב מוה' משלם לאהר אבד"ק סאניוואטץ נ"י שם היה מעשה שאשה אחת שמה שפרינצא רוזא ובכתובה שלה ג"כ נכתב שפרינצא רוזא וכתב כך בגט וערערו קצת שם שיש כמה אנשים שמבטא שלהם היא שפרינצי ביו"ד אחר הצד"י וע"כ דעתם לפסול הגט. הנה באמת לכאורה היה מקום לומר כיון דמבטא שלהם ביו"ד אחר הצד"י יש לכתוב כן לכתחלה כמבואר בשם דרעזיל שבב"ש כתב ביו"ד והביא בטיב גיטין שם ס"ק ה' שכתב בשם סדר שמות דרעזיל בלא יו"ד וכתב בטיב גיטין דהיינו במקום שאין כותבין הזיי"ן בחיריק אבל באמת מלבד דגם שם נראה לפענ"ד דכל שחותמת עצמה בלא יו"ד אף במקום שדוחקין עצמן בחיריק דאין לפסול בדיעבד אף גם דכאן אין מקום שכלם קורין כך רק שאיזה אנשים שקורין כך ואולי הוא לגעגועים כדרך הקרובים ובלי ספק דבדיעבד הגט כשר ומה גם דבכתובה כתוב כן ועיין בשם הענדיל בשמות אנשים ובט"ג שם שהביא בשם כמה פוסקים דיש לחלק בין איש לאשה דבאשה דרך לרפות בקריאת הה"א וגם הדל"ת ע"כ יש לכתוב בלי יו"ד ע"ש ועכ"פ אף אם מרגישין היו"ד דדעת הט"ג דיש לכתוב ביו"ד עכ"פ אינו מעכב ומכ"ש דרק מועט כותבין כן ודוגשין היו"ד אחר הצד"י ועיין בב"ש בשמות נשים בשם גנענדיל ובט"ג שם ס"ק ח' ומה גם דשם הלז כתוב כן בכתובה וכבר האריך בשו"ת זקיני הגאון החסיד שבכהונה בעל שער אפרים סי' קי"ח שיש לכתוב בגט כמו שכתוב בכתובה ואף שדו"ז רבינו הגדול ז"ל סי' קכ"ח ס"ק וא"ו הביא בשם אביו מר זקננו הגאון החסיד מוהרמ"ז שהשיג בזה היינו באופן שנודע בודאי שנשתנה שם כעת ממה שהיה בעת כתיבת הכתובה שדעת בעל שער אפרים שיש לכתוב כמו שכתוב בהכתובה משום לעז כתב הוא ראיה שאין חשש בזה והביא מהך דשבת דף ל"ו בבל בורסיף ובאמת שבשער אפרים עצמו מרגיש בזה ע"ש אבל במקום שאנו מספקינן איך לכתוב ודאי הכתובה ראיה וע"כ ברור שהגט כשר בדיעבד ודו"ק: