שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ו (ב׳)

בין המצרים מהרה יזרח אור לישרים בבית נכון בראש ההרים וקרני ישראל בכבוד ירום כבוד הרבנים הגדולים המופלגים שם האחד הרב הגדול מו"ה אהרן פרענקיל נ"י ומשנהו הרב המופלג החריף מו"ה בצלאל נ"י דיינים מומחים ד"ק טארנאפאהל. מכתבם הגיעני עש"ק העבר. והנה נפשם בשאלתם במעשה שבא לידם שהביא שליח ג"פ והיה כתוב בגט חיה דמתקרי חיצא והיה כתוב בחד יו"ד אחר החי"ת וע"ז ערערו מעלתם דבמדינתינו חייציא בפתח חריף וצריך לכתוב בשני יודין ואפילו בדיעבד פסול אם נכתב בחד יו"ד כמבואר בספר טיב גיטין בכמה מקומות ואמרו להשליח שיחזור למקומו ועמדו אנשים אחרים ומסרו הגט להאשה וכתבו להמסדרים שיבא שמה להזהיר לאשה שלא תנשא בגט זה וכתב המסדר טעמו ששם חיצא נגזר משם חיה ע"כ סגי בחד יו"ד וע"ז שאלו מה משפט הגט. והנה לפענ"ד נראה שכל שכבר ניתן הגט כשר דהנה באמת יפה כתב המסדר ששם חיציא הוא יוצא משם חיה וכן שאלתי פה והגידו לי שכמה נשים שנקראות בשם חיצא ששמות תולדות' היא חיה ובאמת מ"ש מעלתם דבטיב גיטין כתב דבמדינתינו שנקראין בפתח חריף הוא בשני יוד"ן ואם כתב בחד יו"ד הגט פסול וכתבו בשם בעל ט"ג שככה כתב בכמה מקומות ופרטו אחת מהם בשם איידיל. הנה איני בקי בטיב גיטין כל כך אבל במקום שציינו בש"נ באות וא"ו בשם רייזיל ראיתי שכתב דבמדינתינו שקורין בפתח חריף ובהרגש יודי"ן הוה איפכא שצריך לכתוב דוקא בב' יודין ואם כתב בחד יו"ד יש לחוש. הנה שלא כתב שפסול רק שיש לחוש וא"כ בדיעבד וכבר נמסר הגט אפשר דכשר. אמנם אף אם נימא דהגט פסול היינו בשם שאינו יוצא משם אחר אבל כאן דאפשר שיוצא משם חיה פשיטא שסגי בחד יו"ד וכיון שכתבו חיה דמתקרי חיציא פשיטא דאין לנו לומר שהוא שם אחר ופשיטא דהיא משם חיה ואינו רק ביו"ד אחת וראיתי למעלתם שכתבו בשם הגאון מוהרש"ק שכתב דאף אם טעה המורה וסבר להיות פרשן בשמות דחיציא נגזר משם חיה היה לו לכתוב חיציה בה"א לבסוף לא באל"ף.