ובזה יש ליישב מ"ש הב"ש בשם נתן נטע דהוא קיצור השם משם נתן ובט"ג כתב דזה דוקא להספרדים דהברתם התיו דגושה כמו הטי"ת משא"כ לדידן וכ"כ בשו"ת גור אריה יהודה. ולפמ"ש י"ל כיון דמקורו היה בארץ ספרד שמדברים תי"ו דגושה ונחית לכאן וכן נמצא בספרים וכ"כ וחותם שוב לא רצו לשנות אף שהברת מדינתינו משונה משא"כ בשם אשה ודו"ק. והנה בשנת תרט"ו הייתי בקיץ בקארלסבאד ובשובי לביתי כ"ה אב ה' ראה מצאתי הרבה תשובות אשר הגיע אלי באלו הימים אשר לא הייתי בבית ובתוכם מנחתי תשובה אחת מ"ק מאניסטרישטץ מהרבני המופלג מוה' משה חיים שור בענין גט אחד שהיה בו שינוי והקדמתי זאת התשובה מפני כי נחרדתי מאוד והנה השאלה היה מיום ז' מנחם אב במה שבאו לפניו איש מ"ק עישמיניטץ לגרש אשתו שהיתה מפודהייץ ובקשו שיסדר להם גט והנה שאל אותם בחרם הגדול על השמות ואמר הבעל ששמו לתורה אריה גדלי' והעולם קוראין אותו ליב גדלי' וסדרו בגט לכתוב ארי' גדלי' דמתקרי ליב גדליה ונסדר הגט כהלכתו ונתן הגט ואח"כ נתברר ששמו לתורה יהודה גדליה והוא רשע גדול ואין רוצה ליתן ג"פ אחר רק במעות רב והאשה בוכה שהיא עניה גדולה וע"ז רוצה מעלתו להכשיר בשעת הדחק דמאחר שכתב שם החניכה שהכל קוראין בו דכשר כמבואר בש"ע ואף דכתב שם אריה והרי אין שמו אריה ע"ז כתב דהרי דעת התוספות אם כתב כהן באיש שאינו כהן דג"כ כשר ואף דהג"פ כתב דדוקא בשאר שטרות מכשירין התוס' והרא"ש אבל בגט פוסלין מכל מקום היינו לכתחלה אבל בדיעבד שכבר נתן הגט ובפרט בשעת הדחק בזה שאי אפשר להשיג גט אחר דודאי כשר בדיעבד והנה נבהלתי מאוד דהדבר ברור דכל ששינה בשמו דפסול והרי גם בשינה בשם אביו פסול כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק י"ז ומטעם דמחמת שינוי השם יאמרו דאין זה אביו ולא דמי לשינה מקום עמידה דאין אדם נקרא על שם מקום לידתו ואף דבשו"ת עבודת הגרשוני סי' נ"ה כתב דיש להכשיר בשינוי שם אביו היינו דוקא בשינוי שם אביו דדעת רבים מהפוסקים דאם לא נכתב שם אבי המגרש בגט כשר וס"ל דאף בשינוי כשר ואף בזה חלק עליו חותנו הגאון בעל צמח צדק סי' פ"ג וצוה להוציא הגט ולשרפו שבל יהיה מכשול בזה ובשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע' מלא את ידיו וכתב שהעבוה"ג טעה בזה והעיד הכנס"י שבגליון העבוה"ג כתב שטעה בזה ובקש שכל מי שיש לו שו"ת עבוה"ג שיכתוב בצד התשובה הנ"ל שלא לסמוך עליו אך אף לדעת העבוה"ג ובתשובה אחת הבאתי דגם דעת בעל העיטור כן דאף בשינה כשר אך זה דוקא בשם אבי המגרש ולא בשינה שם המגרש עצמו דכ"ע מודו דפסול ומ"ש לדמות למי שאינו כהן שכתב שהוא כהן דדעת התוס' והרא"ש דכשר הנה הביא בעצמו שהג"פ כתב דוקא בשאר שטרות מכשירים התוס' ולא בגט דשייך לעז דיאמרו דאין זה המגרש ע"ש ס"ק ל"ו ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ק חלק אהע"ז שהסכים ג"כ כן דר"ת קאי אשאר שטרות אבל בגיטין ודאי פסול אם כתב כהן על מי שאינו כהן ואף שכתב דאם הוא בעלמא דקשוט הבעל יש לעיין עוד לא כתב כן רק לכבוד הרב השואל אבל לא ס"ל כן להלכה כמ"ש בתנינא בחלק אהע"ז סי' ק"ט כתב בהדיא לפסול וא"כ הדבר ברור שהגט בטל ולכאורה רציתי לצדד דכיון שכתב שם החניכה ליב גדליה א"כ הוה כמקום עמידה דבשלמא אם היה משנה בשם שנקרא כן בפי העולם עד"מ אם היה שמו בלה"ק שמואל ושינה וכתב נתן וכדומה א"כ יש לעז שיאמרו שאין זה שמו אבל כאן השם שנקרא בפי העולם לא נשתנה ורק השם שנקרא לתורה א"כ זה אינו נודע כל כך ואטו כ"ע מדקדקים היאך נקרא אדם זה לס"ת וא"כ לא ידעו כלל מזה. אבל חלילה לסמוך ע"ז וגם הרי עוד הוא חי ויקרא עצמו לס"ת בשם יהודא וא"כ הוה שינוי השם גמור שמי שיראה בגט שכתוב ארי' גדלי' ויראה איך נקרא לס"ת ידע כי שינה עצמו וגם אם יחזיק עצמו בשם אריה ל"מ למה שהוחזק כבר בשם יהודא וא"כ אינו מועיל. והנה בשם גדלי' בעצמו לא ידעתי איך נקרא אם גדליהו או גדליה וגם אם באל"ף או בה"א אבל לא נשאלתי ע"ז וגם בלא"ה הגט בטל לפענ"ד: והנה בשנת תרי"ז ב' להגבלה היה גט בבית דיני והיה שם המגרש ליב בער אבל שם הקודש לא ידענו וגם המגרש לא היה יודע כי לא נקרא לתורה ולא חתם יען כי היה ע"ה ובעל מלחמה וע"כ כתבנו שם הכינוי לבד וכמ"ש בשו"ת תשובה מאהבה ח"א בשם הפ"י וגם שם אבי המגרש אמר המגרש כי זכור שהיה נקרא וואלף מאיר אבל לא נקרא בשני שמות רק בשם וואלף ונסתפקתי כיון דשם מאיר לא נקרא רק לס"ת א"כ בתורה היה נקרא בלי ספק בשם הקודש של וואלף ואנחנו לא נדע וא"כ איך נכתוב וואלף מאיר והא לא נקרא בשום פעם בשם וואלף מאיר רק בשם הקדש של וואלף והעולם קוראין אותו וואלף לבד ואם יכתוב וואלף מאיר דמתקריא וואלף והיינו כפי מה שנקרא לעולם אכתי קשה השם וואלף מאיר לא נקרא מעולם והנה היו עדים שנקרא בשם וואליא והיא שם געגועים וצויתי לכתוב וואליא וטעמא דילי דהרי אם לא כתב שם אבי המגרש היה כשר בדיעבד ורק שינה שמו פסול ואף בזה דעת עבוה"ג להכשיר וכבר כתבתי כי גם העיטור דעתו כן א"כ מכ"ש באם לא כתב רק שם וואליא בלבד לא הוה רק השמטת השם ובזה כשר לכ"ע בשם אבי המגרש ואף דלכתחלה יש לכתוב לשמו כן באמת כתב שם הנקרא בפי כל וסגי בכך:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ו (י״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
