שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ה (ג׳)

ובזה נראה לפענ"ד דלכך בבור אין עונשין מן הדין משום דבור אין הנזק בא בשעה שעשה הנזק עד"מ הכריה שכרה הבור או אף הפתיחה עוד לא נעשה הנזק עד שנפל שמה שור או חמור וא"כ זה אינו בכלל גרמי רק בכלל גרמא כמ"ש התוס' והרא"ש דזה נקרא גרמא וא"כ כל שאין עונשין מן הדין אי אפשר לעשותו גרמי וגם נראה לפמ"ש הראב"ד פ"ו מהלכות זכייה ומתנה הלכה כ"ד דאיבוד ממון שבעל הממון עושה אותו אעפ"י שגרם לו זה פטור וביאר הדברים דגרמי לא שייך רק היכא שעי"ז שגרם לו ההיזק נעשה הנזק בגרמתו אבל היכא שבעל הממון עושה בעצמו לו בזק רק שבגרמתו של אחר עשה כן פטור מגרמי והארכתי בזה בתשובה ולפ"ז בשלמא שאר נזיקין שאותו המזיק גרם ועשה לו הנזק שפיר שייך דיני דגרמי משא"כ בור שנפל שמה שור או חמור רק שבגרמתו של זה הכורה והפותח הבור עשה לו זאת והוה כאלו בעל הממון עשה זאת בגרמתו של זה פטור ולא שייך גרמי כלל ודו"ק היטב כי הוא דבר נפלא. והנה בהא דכתבו בב"ק דף ה' בתוס' דבממון אף כאשר עשה חייב דק"ו הוא מכאשר זמם ועונשין מן הדין ולכאורה לא שייך עונשין מן הדין בזה כיון דהטעם הוא דחס רחמנא על ממונו של זה וא"כ כאן דבאמת חידוש הוא דמה חזית דציית להני ציית להני ועכ"פ לא שייך הפסד ממונו של זה דמי יימר דנפסד כלל וא"כ לא שייך עונשין ממון מן הדין אך נראה דמכל מקום ק"ו היא דהשתא כשלא הפסידו ממון רק כאשר זמם האמינה התורה להאחרונים וחייבים ממון ולא לוקין וכדאמרו בכתובות דף ל"ב עדים זוממין התורה אמרה דמשלמין ממון ומכ"ש כאשר עשו דיותר שייך לומר דהפסידו ממון הראשונים בעדותם וכל דנאמנים האחרונים ודאי חייבים הראשונים כאשר עשו ודו"ק היטב: