שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ד (ד׳)

שוב ראיתי בחוות דעת סי' קפ"ו ס"ק א' מ"ש בזה והנה עיקר חידושו כבר קדמו הנוב"י סי' מ"ו הנ"ל ותמהני שלא הזכירו כלל ובסי' קצ"ו הביאו בעצמו רק שהנו"ב רוצה לחדש דלבעלה אפילו בלי חזקת טהרה לא בעיא בדיקה והוא לא מודה בזה רק ביש לה חזקת טהרה. עוד יש לי לומר בטעם החילוק שבין בעלה לטהרות דהנה התוס' הקשו בדף ג' דלב"ש דטעמו משום דאשה מרגשת א"כ כשמצאה דם בלי הרגשה נימא שמא הרגשה ולאו אדעתה דאל"כ למה לא הרגישה כעת וכתבו משום דרוב פעמים מרגשת משום לא פלוג לא החמירו חז"ל ע"ש ולפ"ז בשלמא לענין בעלה דאינה טמאה מן התורה בלי הרגשה א"כ אין לחוש שמא כותלי בית הרחם העמידוהו ולאו אדעתא דהא כל שלא בהרגשה התורה טהרתו וא"כ למה תצריך בדיקה דהא חזינן דהתורה טהרה כל שלא הרגישה ולא חיישינן שמא כותלי בית הרחם העמידוהו ואף דרבנן טמאו אף בלי הרגשה אבל פשיטא דאין להוסיף ולחוש שמא כותלי בית הרחם העמידוהו אבל לטהרות לא שייך ענין הרגשה ועיקר הטומאה בשביל שיצא הדם אף שלא בהרגשה מכל מקום הדם מטמא ואם כן שוב יש לחוש שמא כותלי בית הרחם העמידו הדם. ובזה יש לומר דזה שאמרו מגו דבעיא בדיקה לטהרות והיינו כיון דלטהרות חיישינן דהעמידו כותלי בית הרחם אף שלא הרגישה ואם כן הרי חזקת דם שבא בהרגשה ע"כ דארגשה ולאו אדעתה ממילא גם לבעלה חיישינן דארגשה ולאו אדעתה. ובלא"ה יש לומר לפמ"ש המהר"ש חיון הובא במג"א סי' קפ"ד דגם ברכה רביעית של ברהמ"ז צריך להזכיר כיון דהשלשה ברכות צריך לחזור משום דהוא מן התורה א"כ נזלזל בדרבנן ומעתה כיון דמדרבנן טמאה אף שלא הרגישה וכל דלטהרות אתה חושש שמא לא הרגישה וכותלי בית הרחם העמידוהו שוב אי אפשר להקל לבעלה דהוה זלזול דרבנן ודו"ק היטב. עוד יש לי לומר דלכך הקלו בבדיקה כל לגבי בעלה דמתוך חומר שהחמרת עליה שהיא ספק כרת א"כ פשיטא דבודקת עצמה יפה יפה וכל שבודקת עצמה ולא מצאה דם בידוע שכותלי בית הרחם לא העמידו הדם דאל"כ היתה מרגשת ואין לומר דהרגישה ולאו אדעתה דז"א דכל שיודעת שתשמש עם בעלה ויוכל להיות מכשול ספק כרת היא משימה על לבה אבל לענין טהרות אינה מדקדקת כל כך והיינו דמטמאה למפרע דלמפרע שלא היתה צריכה לדקדק כל כך שלא ידעה אם יזדמן לה טהרות לא דקדקה כ"כ ולפי"ז זהו לענין טומאה למפרע אבל לענין בדיקה בחורים וסדקים אין נ"מ בין בעלה לטהרות דחיישינן שמא כותלי בית הרחם העמידו הדם ואדרבא בעלה חמור טפי דהוא כרת דהא דאמרו כל לבעלה לא בעיא בדיקה היא דלבעלה ודאי בדקה עצמה מקודם היטב דכל יומא זמנה ודלמא יתבענה בעלה אבל לטהרות לא דקדקה כל כך וזה שאמרו כיון שתבעה אין לך בדיקה גדולה מזו והיינו שהיא מתייראת שמא תארע לה מכשול ותתגנה על בעלה ויהיה לבו נוקפו ופורש ודו"ק היטב: