שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ב (ז׳)

והנה מהרי"ט אלגזי שם האריך בדברי התוס' ריש בכורות ד"ה והמשתתף שכתבו בת"כ פ' אמור בכור איתיה בשותפות מדכתיב בכורות בקרכם וצאנכם וכתב שלא נמצא בת"כ רמז מזה. אבל הדבר אמת דכן אמרו במסכת בכורות דף ג' ע"ש והאריך בזה הרבה כדרכו להתהלך ברחבה ואני אתנהלה לאטי והנה לכאורה מהך קרא לא מוכח כלל דאתי לרבות שותפות עפ"י מה שהארכתי בחידושי לתורה על מ"ש פרשת ראה ואכלת שם לפני ד' אלקיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהריך ובכורות בקרך וצאנך והפענח רזא הביא בשם הר"ם ממונסיא לישב דהא ישראל אסור לאכול בכור וכתב דיש שני מיני בכורות בכור פטר רחם וזה אסור לישראל ובכור לעדר וזה ג"כ נהגו בו קדושת בכור אבל גם הישראל מותר לאכול אותו במקדש ובירושלים ע"ש ואני תמה בזה והבאתי דברי האבן עזרא שכתב שהמינים אומרים כן והוא האריך לבטל דעתם וכדבריו כן הוא ומצאתי בספר דעת זקנים מרבותינו בעלי התוס' ובמנחת יהודה שם שרצו גם כן לפרש כן ודחו זאת דרש"י פירש שאין בכור רק הפטר רחם לבד וכתבו דקאי על הכהנים וע"ז הקשה דא"כ למה כתב בקרך וצאנך דמשמע דוקא הנולד פטר רחם בעדרו ולא ממה שלקח מישראל וע"ז כתב דיש לומר באמת דאינו חייב לאכול לפני ד' רק מה שנולד בעדרו ובאמת שגם זה רחוק מאד דהכל אסור לאכול חוץ למקומו בכור תם אף מה שלקח מישראל ולזה יש לומר דזה אתי קרא לרבות ובכורות בקרכם וצאנכם דהיינו לישראל הכתוב מדבר לתתם לכהן כמ"ש רש"י וע"ז כתב ואכלתם שם לפני ד' אלהיכם וא"כ אינו מוכח של שותפות ובאמת שגם מ"ש הר"ר משה ממנסיא אף שהאבן עזרא הרחיק זאת הנה באמת יש מקום לומר כיון דבכור כל פטר רחם היה מפני שהקב"ה הרג כל בכור והרי מבואר במדרש שאם היה בכור פטר רחם מת ואם לא היה בכור פטר רחם הראש בבית מת וא"כ מסתמא גם בבהמה היה כן שהראש בעדר מת אם לא היה פטר רחם א"כ היה גם ראש בעדר במקום ראש עדר שבמצרים וא"כ יש לומר דבכורות בקרכם וצאנכם קאי ע"י שהוא ראש לעדר ובזה יש ליישב הרבה קושיות שהאריך שם המהרי"ט אלגזי אבל כיון שאין לכ"ז יסוד חלילה לדרוש דרשות מעצמינו והעיקר כקבלת חז"ל ועדותם נאמנה מאד: