שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ב (ו׳)

והנה ביום א' תשא י"א אדר ראשון שנת תרט"ז החילותי ללמוד מסכת בכורות והלכות בכורות להרמב"ן וראיתי במהרי"ט אלגזי בדף א' שם דהתחיל בזה שכתבו התוס' ריש בכורות דכמו דלרבנן דר"י כל שיש לעכו"ם שותפות בין באם או בולד פטורה מבכורה ה"ה לר"י דס"ל דכל שיש לישראל חלק קצת חייב בבכורה א"כ אינו מחויב רק כשיש להישראל חלק קצת באם ובולד ועי"ז הקשה ממקבל בהמה מנכרי דאין לו להישראל חלק רק בולד למה יתחייב לר"י וכתב דמקבל ע"כ אית ליה להישראל חלק באם קצת דהא עובר אינו יכול להקנות רק שמקנה הבהמה לולד כמו דקל לפירותיו וא"כ ע"כ שיש חלק לישראל בהפרה ונפלאתי ע"ז דאף דמקנה הולד ע"י הפרה אבל א"צ להיות לו חלק בהפרה וגם בדקל לפירותיו אין לו שום חלק בהדקל רק שע"י שמסיים אותו הדקל לפירותיו מועיל המכירה אף שהפירות לא באו לעולם וז"ב ופשוט. וגם גוף קושייתו לא הבינותי דאיך מדמה ר"י לרבנן דבשלמא לרבנן דס"ל דשותפות פוטר א"כ שפיר ס"ד דבעי שיהיה חלק להנכרי באם ובולד וע"ז צריך קרא דסגיא באם או בולד אבל לר"י דאדרבה כל דיש להישראל חלק מקצת חייב א"כ כל שיש לו חלק בולד שהוא הבכור למה יצטרך שיהיה לו חלק באם גם כן הא עיקר החיוב הוא על הולד שהוא הבכור וז"ב ופשוט וא"צ אריכות ודברי האלגזי הנ"ל צע"ג. שוב ראיתי במהרי"ט אלגזי שם אח"כ שביאר בהדיא דלרבנן כל שמקנה דקל לפירותיו או פרה לעוברה א"צ שיהיה לו חלק באם רק שיעבוד בעלמא אבל לר"י צריך שיהיה לו חלק גמור ודבריו תמוהים דגם לר"י א"צ שיהיה לו שום זכות באם רק בולד ודבר שלא בא לעולם לא מקרי כל שמקנה הפרה לולד והו"ל דבר מסוים וכמ"ש: