שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ב (ג׳)

ובזה נראה לפענ"ד לבאר שיטת התוס' ודעימייהו דס"ל דבשומר חנם וש"ש נתחייבו מיד שקבלו לשמור ובשואל צריך משיכה ובמחנה אפרים הלכות שומרין סי' ג' כתב בזה טעם ולפמ"ש הדברים מבוארים דש"ח וש"ש דלא שייך תשמיש שפיר נתחייבו משעה שקבלו עליהם לשמור גוף החפץ משא"כ בשואל שפיר צריך משיכה דהא אי אפשר בענין אחר דליכא כסף משא"כ שומר חנם ושומר שכר דעיקר מה מועיל משיכה הוא משום שנתחייבו בגוף הדבר וא"כ יש לומר דכל שנתחייבו מכבר לשמור החפץ א"כ יש להם מה למשוך דהיינו אותו הדבר שנתחייבו וא"כ ע"כ נתחייבו מקודם דאל"כ לא נתחייבו במשיכה וצ"ע בזה ודו"ק היטב ועיין ש"ך חו"מ סי' ל"ט ס"ק מ"ט שהביא ראיה להרשב"א דיכול לחזור בו אף שהבטיח לו להלוות דהרי בשאל קורדם יכול לחזור בו אף שנשתעבדו נכסיו משעת משיכה ע"ש ולפמ"ש הריטב"א אתי שפיר דשם לא מועיל משיכה להתשמיש מיהו עדיין קשה דלא גרע מאילו הבטיח לו להשאיל דאינו יכול לחזור בו וראיית הש"ך נכונה ודו"ק: