שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ב (ב׳)

והנה באמת דאנן קי"ל כר"א דתקנו משיכה בשומרין וקונה בכל דבר אף שאין קונים גוף הדבר כמ"ש הריטב"א שם בעצמו מכל מקום יש לומר דעכ"פ מאי קושיא על רב דלמא ס"ל כר"ה תלמידו דל"ש משיכה בזה שאין הגוף קנוי לו. אך נראה דכיון דעכ"פ גוף התוספות נקנה כמו דקל לפירותיו ואף שאין יוצא ממנו וא"כ לית ליה מה למשוך מכל מקום כיון שגוף התוספות יוכל למשוך שפיר מועיל המשיכה כמשיכת פרה לעוברה כמ"ש התה"ד סי' ע"ר ואף דשואל קורדם כל שלא בקע יוכל לחזור היינו משום דכל שלא משך גוף הדבר שקנה ומה דמשך לא נקנה לו יכול לחזור אבל כאן כל שמשך התספורת לא יוכל לחזור כמ"ש התוס' דאף דפועל יכול לחזור כל שמשך התספורת לא יוכל לחזור בקבלן ועיין חו"מ סי' של"ג וא"כ שוב מועיל משיכת התספורת ומה שיצא ממנו דהיינו התגלחת כנלפענ"ד ומיהו לכאורה ראיה מפורשת דמשיכת האם מועיל להולד דהרי הריטב"א כתב שם דאנן קי"ל כר"א דמועיל משיכה בשומרין אף בלא קנו הגוף ואינם מתכוונים לקנות גוף הדבר ואפ"ה נתחייבו במשיכה וע"כ דמשיכת האם מועיל להולד מיהו יש לדחות דשם כל דאי אפשר בכסף דלא שייך שם כסף דל"מ ש"ח ושואל דאינו בכסף אלא אף ש"ש השכירות הוא לבסוף וא"כ לא שייך כסף ומוכרח שתועיל משיכת האם דהיינו גוף הדבר להתחייב עי"ז בשמירת החפץ משא"כ שם דמשכחת לה בכסף מיהו גוף דברי הריטב"א צ"ע לפענ"ד דמה מייתי ממה שתקנו משיכה בשומרין הא שם החיוב היא על גוף החפץ ושפיר מועיל משיכה דעיקר משיכתו הוא להתחייב באונסין ובשלמא בשואל דמותר להשתמש בבהמה א"כ עיקר המשיכה הוא שיוכל להשתמש שפיר קאמר דל"מ משיכה בגוף לתשמיש שבו משא"כ בש"ח וש"ש דעיקר המשיכה היא שיתחייב באחריות הדבר ושפיר משכו להתחייב ע"ז וצע"ג לפענ"ד. שוב ראיתי בנימוק"י בב"ק פרק מרובה גבי תקנו משיכה בשומרין שכתב גבי ש"ש דאיכא דמי ואפשר שלא יתחייב רק ע"י כסף אבל בשאר שומרין פשיטא דאל"כ במה יקנה. ולפענ"ד שכיון לקושית הריטב"א דהא משיכת הדבר ל"מ לתשמיש דע"כ בש"ש דמשכחת כסף ל"מ משיכה משא"כ בשאר שומרין וכמו שכתבתי אבל הדברים צ"ע דבשומר חנם או שומר שכר מועיל המשיכה דהרי מושך גוף החפץ וכמ"ש ודו"ק: