שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״ב (י״ד)

והנה ביום ה' בהר בחקתי ל"ז למספר ב"י שנת תרכ"א הגיעני מכתב שו"ת מהרב אבד"ק בוסקא מוה' נתן באב"ד נ"י במעשה שאירע שאחד היה לו פרה מבכרת ולא ידע אם היא מעוברת ורצה היהודי למסרה לנכרי רועה ולא רצה הרועה לקבלה רק באופן שיתן לו הולד מהפרה הן זכר או נקבה וא"ל היהודי הלא אינה מעוברת והרועה אמר כי מכבר היא מעוברת כי מכיר יותר מבעל הפרה והיהודי הסכים שיתן לו הולד כשתלד הפרה ועשו האנדשלאק וגם שתו מהריטש כמנהג הסוחרים וכעת ילדה זכר וע"ז האריך מצד הקנין כיון שעשו האנדשלאק ומה שהתחיל לרעות הבהמה הוה כסף והאנדשלאק א"כ הוה קנין ואף אם נימא דקנין סטימתא היא דרבנן כמ"ש בנתיבות סי' ר"א מ"מ כאן מועיל אף דנימא דק"דר ל"מ לדאורייתא מכל מקום הכא בודאי מהני דהוה עכ"פ יד עכו"ם באמצע. והנה לדינא הדבר פשוט דמועיל האנדשלאק אף דכסף לא היה כאן דמה שנתן לו לרעות הוה מלוה ואין קונין במלוה כמבואר סי' ר"ד בחו"מ מ"מ גם בלי כסף מועיל האנדשלאק והוה קנין סטימתא כמ"ש הכנסת יחזקאל סי' י"ד שהעיד שהורו הלכה למעשה גדולי הדור להתיר ע"י האנדשלאק לבד אף בלי אויף גאב כסף ע"ש וכ"כ בשו"ת נטע שעשועים סי' למ"ד ואף שכתב שם דמשו"ת המיוחסות לרמב"ן לא משמע כן כבר הארכתי בתשובה לבאר דגם הרמב"ן מודה דלהפקיע מקדושה כל שקנהו אף בסטימתא יצא מקדושתו אמנם לפלפולא בעלמא אפלפל בדברי מעלתו במ"ש שהיה גם משיכה שמשך הפרה אך דל"מ משיכת הפרה כיון דלא הקנה לו גוף הפרה רק הולד והביא דברי המחנה אפרים שכתב בהלכות מוכר דבר שלב"ל סי' א':