שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״א (ט׳)

ובזה גם דברי מהרי"ט אלגזי ריש הלכות בכורות שהבאתי בתשובתי הראשונה תמוה וכמ"ש ודו"ק ואין להאריך שוב ראיתי דמעלתו בעצמו הרגיש בזה אח"כ. אמנם מה שהקשה דבולדות לא שייך ששייר פרה לעוברה דהא ל"מ אף פרה לעוברה א"א דעובר (לא) הוה דבר שלא בא לעולם כבר כתבתי דבולדות אין מקום לקושיתו וגם הוא הודה בזה דהא כל שלא מכר אינו בכלל המכירה ונשאר כמו שהיה קודם מכירה גם כבר כתבתי דפרה לעוברה ודאי מועיל דלא גרע ממעות לפירות. והנה מ"ש מעלתו דהמהר"ם אלשי"ך ס"ל דל"מ והחולקים לא נחלקו רק משום דאיכא חד מי יימר ובקנס הוה תלתא יסלח לעיין במלמ"ל פכ"ג ממכירה ובשיטה מקובצת בכתובות דף נ"ט וימצא הדברים מבוארים ובקצה"ח סי' ר"ט הביא דברי התוס' בגיטין דף ס"ו שרמז מעלתו וגם אני בחידושי ליו"ד סי' ר"ד הארכתי בזה ומ"ש ראיה דעובר מקרי דבר שב"ל דא"כ לוקי בקידושין דף ע"ח הך דיבור לענין עובר דהוה דבר שלא בא לעולם ול"מ למתביה במתנה ומתורת בכורה יורשה ולדעת הרשב"ם כל דליתא במתנה ל"מ למיתב בירושה וע"כ דעובר מקרי דבר שבא לעולם. לא ידעתי מי לא משני הש"ס דעדיפא מיניה בנכסים שנפלו לאחר מכן דהו"ל דבר שלב"ל לכ"ע ואין לומר דאכתי קשה דגם לר"מ לפי מה דאמרו בקידושין דף ס"ג דבלא הוכר עוברה ל"מ אף לר"מ א"כ משכחת לה בכה"ג דזה אינו דא"כ לא הוכר עוברה מנא ידע דמעברה ועוד דבלא הוכר עוברה שוב הוא בכלל אמו ובכה"ג ודאי עובר ירך אמו ויכול להקנותו אף לרבנן דר"מ אגב אמו דהו"ל כדקל לפירותיו בודאי וז"ב. אמנם בגוף הדין אי מועיל למכור עובר דדלמא הוה דבר שלא בא לעולם לפענ"ד ש"ס ערוך הוא בסנהדרין דף פ"ה מכר אשה לעוברה מהו יש עימור בכך או לא וקשה כיון דשם לא רצה למבעיא רק אי שייך עימור בעובר או לא וא"כ הי' לו למבעיא מכר עובר אשה מהו אי שייך עימור בזה שמשמש בה כיון דאוקמא באפיה זיקא והוה דרך עימור וע"כ דל"מ מכירה בעובר. ולפענ"ד היא ראיה נפלאה והאיר ד' עיני ומצאתי בספר המקח שער ב' שכתב בהדיא דעובר אינו יכול למכור דהו"ל דבר שלא בא לעולם אבל פרה לעוברה מועיל והביא שם מימרא דש"ס איבעיא להו בהמה לעוברה מהו ואסיקנא לענין מקני קני וא"ר ירמי' אר"א כגון שמכר לו שפחה לעוברה ובהגהות הגאון בעל זר זהב שם כתב שלא נמצא מימרא זו ע"ש. ועכ"פ הדין מבואר בספר המקח ומהתימה שלא הביאו כל הפוסקים מהש"ס דסנהדרין. זאת אשר חזיתי לכתוב לו בקצרה ויאמין מעלתו כי כמעט לא פתחתי שום ספר זולת אשר עבר על רעיוני בעת אשר השקיפי בדבריו כתבתי ואשר ביקש להעתיק לו מתשובתי בענין הלז בשו"ת מהר"ם מינץ ז"ל אשר השגתי עליו ידע מעלתו כי מאד חשקה נפשי להעתיק לו אולם כי מאוד קשה עלי ההעתקה כי אני בעצמי די לי באשר כותב פעם אחת לי לעצמי ולהעתיק הנה הזמן יקר מאד וגם בזה המעט העמסתי על אחד מהתלמידים שיעתיק ואולי יחנני ד' כי אזכה להפיצם בקרב ישראל או אז יתגלה ויראה וד' יזכני ויחייני ויקיימני לעסוק בד"ת ולהדפיס חידושי ע"פ תבל למען זכות נפש בני ישראל כעתירת הצעיר יוסף שאול הלוי: