שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״א (ז׳)

והנה יום א' עקב הגיעני מכתב השואל שנית וזה אשר השבתי מכתבו קבלתי והנה אם אמנם טרדות רבות שתו עלי מסביב בכ"ז אחרי רואי כי נכסף נכסף מאוד לדברי ולהטעימהו מפרי ילדי שכלי אמרתי להשיבו בקצרה מ"ש על דברתי בישוב קושית הגאון המנוח אבד"ק שינאווא ז"ל דכיון דבשכירות יכול ליתן דבר אחר א"כ לא שייך פרה לעוברה דהא יכול ליתן דבר אחר וע"ז כתב מעלתו דא"כ יקשה בהא דמשני בזונה נכרית ואכתי למה לא יוכל לשנות לדבר אחר וע"כ צ"ל דדוקא בלי קנין רק בדיבור בעלמא ע"י שכירות הוא דיוכל לשנות לדבר אחר משא"כ בקנה בכסף ולפ"ז ה"ה בעובר כל דאין לו מה למשוך קונה בכסף וא"כ שוב כל שקונה בכסף שוב אינו יכול לשנות לדבר אחר ומקרי אתנן ע"כ תו"ד. ובמחכ"ת לא ירד לסוף דעתי דכך אמרתי כיון דכל הטעם של הג"א כיון דאין לו מה למשוך שוב קונה בכסף והיינו משום דהא אין לו במה לקנות והוה כמו מתנה דלא שייך כסף דדעת התוס' דקונה במשיכה לשיטת התוס' וה"ה להיפך ולפ"ז כיון דשכירות קונה בלי כסף רק בדיבור בעלמא שוב א"צ שיקנה קנין כסף מה שלא מצינו כלל והא סגי בדיבור בעלמא וניהו דיכול לתת דבר אחר מה בכך הא עכ"פ יהיה לו דמי שכירותו וכל מילי מקרי מיטב לגבי שכירות וא"כ שוב לא מקרי אתנן דהא יכול לתת דבר אחר וז"ב ודו"ק. ומ"ש דדברי מעלתו אינם נכונים דניהו דיכול לחזור מכל מקום כל זמן שלא חזר מקרי אתנן וע"ז כתב דלמה דחיתי דבריו והא מבואר כן ברא"ש דכל דיכול לתת דבר אחר לא מקרי אתנן מכ"ש דיכול לחזור בו במחכ"ת המרחק רב בינותם דבשלמא בשכירות כל שיתן לו דבר אחר אינו משנה ואינו עושה שום עול שכן הוא הדין דשכירות יכול ליתן דבר אחר כיון דהוא דמי פעולה וכל מילי מקרי דמי פעולה משא"כ ביכול לחזור בו מכל מקום כל אדם מחוייב לקיים דיבורו וא"כ כל שלא חזר מקרי אתנן וכעין דאמרו בב"מ דף יו"ד לענין פועל דניהו דיכול לחזור בו מכל מקום כל כמה דלא חזר בו ידו כיד בעה"ב וז"ב ופשוט: