שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן ק״א (ה׳)

ובזה מדוקדק הלשון דברי הרב ודברי התלמוד דברי הרב שומעין ולא מצינו כה"ג רק היכא שדברי התלמוד באין לעקור דברי הרב אבל כאן אדרבא אלים לקדושתו ורוצה שתהיה עולה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת לא חל הקדושה רק שמחוייב נקיים דיבורו ואינו רק דברי התלמוד גרידא ודו"ק היטב ומעכת"ה האריך דלשיטת התה"ד דמהני לכשתלד א"כ שוב יש לו מה למשוך ושוב אין כסף קונה והנה כבר כתבתי בזה וכעת נראה ע"פ מ"ש בשו"ת מהר"ם מינץ סימן ל"ה בשם מהר"א כ"ץ דסמוך ללידה מקרי עובר דבר שבא לעולם והמהרי"ו הקשה דא"כ מה פריך הש"ס בב"ב דף קמ"ב מאם ינדה אשתי זכר דלישני דמיירי בסמוך ללידה. אמנם נראה דבאמת טעמו של מהר"א כ"ץ דכל שכבר נגמר הולד וא"כ לא מקרי דבר שלא בא לעולם דרק דשא אחידא באפיה וכדאמרו בע"ז דף מ"ז דלידה לא חשיב שינוי מהאי טעמא והו"ל כמאן דמנח בדיקולא דלא מקרי דבר שלא בא לעולם ולפ"ז שם דהתנה אם זכר אם נקבה כל דמכסיא אף שנגמר כבר לא שייך קנין דלא נודע אם הוא זכר או נקיבה ולא מועיל קנין. ובזה נראה לפענ"ד דמ"ש התה"ד דמיירי באומר לכשתלד אין הכוונה לידה ממש רק שיהיה סמוך ללידה באופן שכבר נגמר דאז לא מקרי דבר שלא בא לעולם ומכל מקום אין לו מה למשוך. ובזה מיושב היטב קושית הקצה"ח דאם מיירי באומר לכשתלד א"כ בכורתו ומכירתו באין כאחד ודברי הרב קודמין. ולפמ"ש אתי שפיר דמיירי בסמוך ללידה ואז דברי התלמוד קודמין: