שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ג׳ סימן י׳ (ד׳)

והנה מה שהקש' הבית יעקב דלהר"ן יקשה בהך דאמרו לעיל דלמעקר סהדותא קאי ע"ש ולא ראה דברי השטה מקובצת שמרגיש בזה ע"ש כמה תירוצים ועיין בחבורי כת"י שהחילותי שנת ת"ר בדף קס"ח. והנה בשנת תבר"ך י"ג אדר ראשון ה' תשא מצאתי בתוס' רי"ד שנדפס מחדש ובב"ב דף מ"א בד"ה לא נחלקו ב"ש וב"ה הביא שדעת הרר"י דבעד אחד לא מקרי מוכחשים והוא נחלק ע"ז ודעתו דהוה עדות מוכחשת ע"ש ודו"ק. והנה בשנת תברך ט' אדר שני ג' צו הגיעני מכתב מקראקא מהמופלג מו"ה מרדכי כהן טראלליר ונסתפק בשני כיתי עדים המכחישות זו את זו דזו באה בפני עצמה ומעירה וזו באה בפני עצמה ומעידה היאך הדין אם כת אחת חוזרת ומודית לכת השנית אם נכנסין תחת גדר חוזרין ומגידין או דלמא כיון דבתחלה לא הי' בעדותן כלום כיון שמכחישין זה את זה יכולים להודית. הנה הדבר פשוט דאין חוזרין ומגידים כיון דבעת שהעידו הי' כל אחת בפני עצמה עדים תו א"י לחזור. ומה שהביא ראיה מהא דאמרו בדף כ' דאילו הוה קמן הוה מודי להו אלמא דיכולין לחזור ולהגיד אין ראיה דהכי מקשה ר"נ אלמה דאמר ר"ש דמגבינן ביה והוה שטר מעליא ואין נאמנים להכחיש ולא מקרי תרי ותרי כלל וע"ז אמר דאם הי' שניהם לפנינו הי' מקרי תרי ותרי מכ"ש אם יש לומר דהוו מודו להו בודאי עכ"פ מגדר תרי ותרי אינם יוצאין וז"פ וברור ודו"ק היטב ותדע שכן הוא דאל"כ אף אם נימא דבבאו בבת אחת ל"מ חוזר ומגיד מ"מ יקשה דשם כבר הי' השטר מימים ימימה וא"כ למה יוכלו לחזור וע"כ דבאמת אין נאמנים רק דהוה כתרי ותרי ודו"ק. ולפענ"ד כעת דאין ראית הש"ך ראיה דזה לא מקרי עדות אחרת דהא נחלקו בענין הקידושין דהא עיקר הקידושין הי' רק ע"פ אותן עדים וכשמכחישין זה את זה בענין הגירושין הו"ל כאלו מכחישים עצמם בעדות הקידושין ואף דאפשר לומר דבקידושין שניהם מודים רק בענין גירושין נחלקו מכל מקום מה שרמז הש"ך ראיה מ"ש הרמב"ן והריטב"א בענין שמכחישין זא"ז בתנאי ועיין בש"ך חו"מ סי' מ"ו ס"ק ז' משם ודאי אין ראיה דשם אם הי' על תנאי א"כ גוף החיוב של השטר לא הי' רק על תנאי א"כ זה מקרי הכחשה בגוף השטר ולא מקרי עדות אחרת כנלפענ"ד: