שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ט׳ (ט׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בהא דאמרו ללישנא קמא למ"ד שביעי בסוכה ברוכי נמי מברכינן וקשה למה לא שייך בל תוסיף לשיטת המרדכי וצ"ל כיון דמזכיר בקידוש ובתפלה ש"ע א"כ זה גופא היכר שאינו רוצה לחשבו לשביעי רק מחמת ספק. ובזה יש לומר דגם הוא מודה דעכ"פ אין ישינים בסוכה דבזה לא שייך היכר ושייך בל תוסיף. ובזה מיושב קושית הנו"ב על הנך רבנן למה לא היו ישינים בסוכה ולפמ"ש אתי שפיר דאסור לישן בסוכה. עוד יש לומר דלכך ברוכי נמי מברכינן דהרי המג"א סי' קפ"ד כתב דכל היכא דפגעו רבנן ודאוריית' בהדדי גם ספק דרבנן לחומרא כי היכא דלא ליתו לזלזולי ואם כן גם כאן דפגעו דאוריית' ודרבנן בהדדי דהרי מקדשין יו"ט שמיני וסוכה הוא מדרבנן ספק שביעי וצריך להחמיר גם מדרבנן כי היכא דלא ליתו לזלזולי ואין לומר דאדרב' כאן סתרי דאוריית' לדרבנן דזה אינו דכ"ש בכהאי גוונא צריך לקיים גם חשש דרבנן שלא יבא לזלזולי. והנה לכאורה יש לדקדק למה לא יעשה בשביל היכר להביא שרגא לסוכה או מנא דמיכלא כדאמרו בסוכה דף מ"ז וצ"ל דמזה ראיה לשיטת הרי"ף דמפסלא הסוכה בהכי כמו שהבין הריטב"א מדבריו דלא כהרז"ה ורמב"ן ואם כן כיון שהוא צריך לסוכה בשמיני לא יוכל לפסלו ושם בדף מ"ז קאי לתשיעי ספק שמיני כמו שכתב הרא"ש ויוכל לפסול הסוכה ודו"ק. ובגוף הדבר דצריך היכר אף שעושה מחמת ספק נראה הטעם כיון דסתרי אהדדי לגמרי הוי ככסיל בחושך הולך ועיין במג"א סוף סי' פ"ד לכך צריך היכר שלא לברך ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.