שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ו (ד׳)

ומה שהקשה על שו"ת מוהר"ם מינץ והח"ץ ז"ל סי' ק"כ ובמלמ"ל פט"ז ממעה"ק שהאריכו באם גנב אתרוג יפה ומהודר ששוה הרבה אי סגי להשיב אתרוג שאינו מהודר והביא מהר"ם מינץ ראיה מב"ק דף ע"ח דמצי פטר נפשיה בכבש והח"ץ השיג ע"ז דשאני התם דלבעלים אין הפסד בזה דהמוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום וא"כ עיקר אנו דנין על הקרבן לגבוה ושפיר מצי פטר נפשיה בכבש משא"כ באתרוג דגזל להבעלים וע"ז הביא הוא ש"ס מעילה דף י"ט דאמרו מכדי בהמה תמימה היינו כוס משל זהב דאין בו פגם ופירש"י דאף שרכב עליה עד שהכחישה הואיל דקיימא להקרבה וכחושה נמי עולה לקרבן הרי דעולה לקרבן אף שהכחישה ואפילו לשיטת הח"ץ ז"ל בחטאת דעיקרו להקדש וכל שנהנה ופגם משלם להקדש ולמה לא יחשוב זה לפגם שהרי חסרו שאינה שמינה ולמה לא ישלם וביותר הקשה על השטמ"ק וברשב"א שם בב"ק דף ע"ח דאמרו דדוקא לענין כפל מצי פטר נפשיה אבל לגבי הקדש צריך להחזיר שנים כעין שגנב והרי כאן לא חשוב פגם כלל והאריך בזה. ולפענ"ד לא קשה כלל דדוקא היכא שמביא דבר אחר במקומו כמו בב"ק שם דהפלפול הוא אי יכול להביא כבש במקום השור וכן באתרוג דמחזיר לו אתרוג אחר כזה י"ל דצריך לשלם כעין שגנב אבל שם במעילה דמביא אותו שור עצמו אף דאכחשה פשיטא דלא צריך לשלם היזק להקדש דלא אפחתיה דכל שהוא בעין אף דנתכחש ג"כ ראוי למזבח ואף דאינו מהודר כל כך מכל מקום לא מקרי פגם בזה ואינו חייב במעילה. ומה שהקשה על השאגת אריה סי' נו"ן דדעתו דהדור מצוה מה"ת וע"ז הקשה מתוס' דף ט' במס' מעילה בד"ה לא קרבה חטאתו שכתבו דקודם שקרבה חטאתו יוסיף דמים שהוא חייב מקרן וחומש ויביאנה שמנה ע"ש וע"ז הקשה דאם כן גם כשקרבה חטאתו למה יוליך לים המלח יוסיף ויביא שמנה. לא ידעתי מה קאמר דאטו יוכל להביא עוד קרבן כל שכבר קרב ואף דאמרו במנחות דף ס"ד דהיה לפניו שתי בהמות של ציבור אחת כחושה ואחת שמינה ושחט הכחושה אומרים לו שישחוט השמנה בי"ט דבאמת היה יכול לכתחלה לשחוט השמינה אם כן גם כעת ששחט הכחושה יביא שמינה אבל כאן כבר הקריב חטאתו רק שמעל בהקדש מה ענין שיביא אח"כ חטאת שמינה אטו בזה לא יעבור למפרע על שנהנה מן ההקדש וזה ברור ופשוט: