והנה מדי עברי בסוגיא הלז ראיתי בצל"ח שהביא בשם הרב הגדול מו"ה יוסף מיאמפלא ז"ל שהקשה בהא דכתבו התוס' בסנהדרין דף ט"ו ע"ב בהא דבעי שור סיני בכמה והקשו מה קבעי לה משור סיני דמה נ"מ מה דהוה הוה וע"ז הקשה הרב הנ"ל דהא נ"מ לענין זה שאם שור סיני לא צריך כ"ג הוצרך לומר תיכף במשוך היובל כי היכי דנדע שאינו רק לשעה ולא יצטרך כ"ג שאל"כ היה צריך כ"ג והחמיר בקושיא הלז. ולפענ"ד אין כאן קושיא כלל דבאמת מה דמצריכין בשור כ"ג והא מצד הסברא לא מסתבר ויליף מקרא דכמיתת הבעלים כך מיתת השור אבל בסיני דלא ידענו מזה ודאי פשיטא דלא צריך כ"ג והרי גבי איש כתבו התוס' דידענו מדהתקין סנהדראות מסתמא לד"נ גם כן אתקין אבל לשור בודאי לא אתקין כי זה מצוה מחודשת להקיש שור לבעלים וזה פשוט לפענ"ד ועיין בנו"ב מהד"ת חלק חו"מ סי' ז' בהגהת הגאון מוהר"ש שם ודו"ק בכל מ"ש:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ה (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
