אך לפענ"ד היה נראה דבר חדש בכונת רבא דהנה רב יוסף אמר דביצה נאסרה משום דהוה דבר שבמנין וכ"ת הא אמנו עלה ריב"ז ושריה כי אמנו אעדות אביצה לא אמנו ודחה אביי ביצה במנין מי הוה רק דאסר עדות אתסר ביצה אשתרי עדות אשתרי ביצה וע"ז אמר רבא דמי לא מודה ריב"ז שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש ואם כן שוב לא אשתרי עדות וכל דלא אשתרי עדות שוב גם ביצה לא אשתרי וצריך מנין אחר להתירו ולפ"ז אף דלא שכיח שיהי' אלול מעובר עכ"פ כל שאירע הדבר הוא עדיין בכלל האיסור ממילא ביצה גם כן נשאר באיסור:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ה (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.