שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ה (ט״ו)

ומדי דברי זכור אזכור במה שראיתי בשו"ת חתם סופר חלק או"ח סי' קמ"ו שכתב להקשות על חג שבועות דעושין שני ימים דשם בודאי הגיעו שלוחי תשרי גם כן ואפי' הכי עשו שני ימים ע"ש דגזרו אטו יום טוב של פסח וסוכות ובאמת הדבר מבואר ברמב"ם פ"ג מקה"ח הי"ב ע"ש ובמפרש. ובזה נרא' לפענ"ד לתת מסוה על מה שרב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדית' ביום טוב שני של עצרת ושמתיה רב יוסף וכדאמרו בפסחים דף נ"ב והדבר תמוה כיון דהיה צורבא מרבנן איך זלזל ביום טוב ב' ולפמ"ש יש לומר דהוא היה סבר דעצרת לא שייך הגזירה ואם כן לא שייך הגזירה והתקנה ור"י שמתיה דגזרי אטו שאר יום טוב שני. ובזה נראה לי מה דקשה לי טובא שם דבל"ק הקשה אביי ולנגדי וקשה אטו לא ידע אביי דרב ושמואל אמרו דמנדין על שני י"ט של גליות וכדאמרו בל"ב. ולפמ"ש אתי שפיר דאביי ס"ל דרב ושמואל שמתיה ביום טוב שני של גליות דהיינו בפסח וסוכות דהן היו מפני התקנה אבל בעצרת דלא עשו רק אטו שאר יום טוב של גליות סגי בנגידא וע"ז אמר דשמתא חמירא ואדרבא כיון דיש מקום לטעות שוב צריך עונש יותר כי היכא דלא לזלזולי בזה. עוד נראה לי דבר נכון ע"פ מה דאמרו דהמזלזל בד"ס משמתינן והר"ן בריש פ' מקום שנהגו דבקצת דוכתא אמרו דמשמתין ובקצת אמרו דנגדינין אבל לא שמתא וכתב דכל דעיקרו דרבנן וכי עקר לה עקר לכולה מצוה משמתינן ליה ע"ש ובכ"מ פ"ו מת"ת הלכה י"ד ובמלמ"ל שם ולפ"ז נראה לי דבר נכון דבעצרת דיש לומר דשם לא שייך התקנה ואם כן בזה כי עקר לה לא עקר לכל התקנה במקומה ולכך שפיר אמר אביי דלנגדיה ודוק היטב ול"ב ס"ל דכאן עכ"פ כיון שאין עיקרו מן התורה שוב שייך שמתא ודו"ק: