והנה בשנת תר"כ א' וישב נתחדש לי בהא דאמרו בשבת דף קמ"א ע"ב השוחט את הפרה וחלקה בר"ה שאני התם דאגלאי מלתא דחול שהרי החדש מעובר ולא הוה יו"ט עד למחר ולהרי"ף והרמב"ם מתקנת ריב"ז ואילך הוה שני י"ט של ר"ה אף בא"י ואם כן היכא משכחת לה דיהיה חול ודוחק לומר דהמשנה קאי קודם תקנת ריב"ז וצע"ג ולא עוד אלא שראיתי בחידושי רשב"א ור"ן ברי"ף שם שהביאו מזה ראיה דיו"ט שני ניתנה לתבע לכ"ע ועיין בסי' תקכ"ה ולהרי"ף קשה ומשמע מדברי הרשב"א והר"ן דר"ה כשאר יו"ט של גליות וצע"ג. ועיין בשבת דף קל"ז ב' ימים של ר"ה נימול לשנים עשר ועיין ברא"ש שם דדוקא נקט ב' ימים של ר"ה דכיומא אריכתא הוא ועיין בטוש"ע יו"ד סי' רס"ו ומשמע דר"ה הוא ודאי אף בא"י דסתמא קתני ועיין בב"י יו"ד סי' קצ"ט לענין חפיפה וצ"ע בכ"ז:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ה (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.