שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ב׳ (י״ב)

ודרך אגב ארשום בקצרה מה שהקשה תלמידי המופלג כמר ישראל מלך נ"י בהא דכתב המעדני מלך פג"ה גבי חתיכה של חטאת טמאה שנתערב במאה של טהורה תעלה וכתב הרא"ש דלא מקרי חר"ל משום דאסורה בהנאה וכתב המעדני מלך היינו דלכותים אסור להאכילה אבל בשאר הנייה כגון להסיקה תחת תבשילו נ"ל דמותר כמו בתרומ' טמאה כדדרשינן פרק ב"מ דף כ"ה ועל זה תמה הנ"ל דאדרבא שם מבואר דוקא תרומ' טמאה אבל שמן קודש שנטמא אסורה בהנא' דיליף ממעשר ועיין בתוס' שם ד"ה הא ואני מוסיף שכן מבואר בפסחים דף כ"ד והמעיין שם ימצא דהיה ראוי להלקות אם נהנה מקדש שנטמא ועיין צל"ח שם שהאריך בזה ועכ"פ אסור בהנאה בודאי. הן אמת דברמב"ם פרק ח"י מפהמ"ק ופי"ט שם לא נזכר כלל מאסור הנאה רק שאם אכל לוקה וצריך שריפה אבל שיהי' אסור בהנא' לא הזכיר שם ועיין ברמב"ם פרק ג' מיו"ט ה"ח שכתב שאין שורפין קדשים ביו"ט וכו' ועשיית מלאכה שאינה לצורך אכילה וצ"ע שהי' לו לומר רבותא טפי שאפילו בהנא' אסור להנות אף בעת הסקה וע' תוס' שבת דף כ"ד ע"ב ד"ה לפי ודו"ק וצ"ע. עכ"פ זה ברור דקודש שנטמא אסור בהנא' ודברי המעדני מלך הם תימה וצע"ג: