שוב ראיתי בפ"י שגם הוא הקשה קושית הקצה"ח ובמ"ש הוא מבואר דזה היה כוונת הקצה"ח בתירוצו. אמנם מ"ש נכון מאוד דבאמת יקשה מה פריך דלמא מיירי שלא היה בו קיום ויש לחוש דלמא היה מזוייף ויבא הלוה ויטעון דאף דכל שלא בא אין לחוש והוה כמו שנחקרה זהו כשהשטר קיים אבל לכתוב לו שטר אחר זה בודאי אין מוטל על הב"ד. אך צריך לומר כיון דלא מצי למכתב שוב יקשה מנא ידע ויוכל הלה לטעון דלמא יבא הלוה ויטעון מזוייף ואם כן אף למאן דדאין דיני דגרמי פטור וע"ז משני במאמינו ובכה"ג שוב לא שייך מודה בקנס וכמ"ש בשם המהרש"א ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ״ב (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.