ומה שהביא מעלתו דברי היש"ש הובא בטורי זהב או"ח סי' תקי"ב ס"ק ה' דגבי קדירה כיון שאין הטעם משום שנתבשל יפה יפה א"כ כיון דמשום חד טירחא מתירין ה"נ גבי עכו"ם וע"ז הקשה מעלתו דמשמע מהיש"ש דאם היה הטעם משום שנתבשל יפה יפה שוב לא היה מותר בעכו"ם כמ"ש התוס' בביצה דף כ"א גבי עיסה וע"ז הקשה מדברי הר"ן ריש ביצה שגם בנכרי שייך הואיל והא דאסרו משום שמא ירבה בשבילו הוא רק מדרבנן והואיל לא שרי רק מה"ת יעו"ש וא"כ מטעם שנתבשל יפה גם כן היה שרי וע"ז כתב מעלתו דבאמת כיון דממעטין מלכם ולא לגבוה ולא לנכרים שוב לא שייך הואיל גבי נכרים דבהדיא מיעטיה קרא דלכם ולא לגבוה ולא לנכרים ולא קי"ל כהר"ן והביא שסברא זו כתב הלח"מ פ"א מיו"ט וסתם ולא כתב היכא רמיזא. וכפי הנראה כוונתו להט"ו והנה אמת נכון הדבר דכל דכתיב לכם ולא לנכרים מיעט קרא ולפענ"ד נראה דגם הר"ן מודה בזה רק דזה אם מבשל לצורך נכרי ביחוד זה אסרה תורה אבל אם מבשל לצורך ישראל אף דיש חשש שמא ירבה בשביל הנכרי זה לא שייך לכם ולא לנכרים כיון דשייך הואיל א"כ אינו מבשל לצורך נכרי דיוכל להיות שיהי' לצורך ישראל ניהו דמדרבנן אסור שוב שייך להתיר משום שנתבשל יפה כנלפענ"ד ברור דכל דאינו מבורר חלק הנכרי לא שייך בזה לכם ולא לנכרים:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן פ׳ (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.