והנה במ"ש רש"י בסוכה גבי ר"ע חסידא דרמי תכלתא לפרזומי דאינשי ביתא דס"ל דנשים חייבות דהו"ל מ"ע שלא הזמן גרמא והקשה הפ"י דמנ"ל לרש"י דלמא ס"ל כשיטת ר"ת דנשים יכולות להתחייב ולברך אף במ"ע שהזמן גורם. ולפענ"ד ל"ק דאם כן לא שייך לפסול משום תעשה ולא מן העשוי דע"כ לא פסול בעשוי בפסול רק במקום שהוא מחוייב מצד הדין שייך לומר שנעשה בפסול אבל באשה דפטורה אם כן לא נעשה בפסול אם כן כל דרצונה כעת לחייב עצמה שפיר הוה תעשה בכשרות דכל שלא רצתה להתחייב מה בכך שלא פסק ודו"ק. אך לכאורה יש לומר דאם היה כלאים בציצית אם כן כל זמן שלא רצתה להתחייב הוה בודאי נעשה בפסול דאסור משום כלאים אמנם נראה דבכלאים בציצית פשיט' דלא שייך לומר דנשים מחייבות עצמן דפשיט' דא"י לחייב עצמם במקום שיש איסור כלאים וע"כ דהן מחוייבות מצד הדין ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ח׳ (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.