ומדי דברי זכור אזכור מ"ש עוד לישב קושיתי בהלכות ס"ת סי' ער"ו שהקשו על הרז"ה והרמב"ן במלחמות ושיטת הרז"ה דבאו בה פריצים וחללוה הוא דוקא ברשעי ישראל ולא ברשעי עכו"ם ורמב"ן חלק בזה וכתבתי לתמוה על שניהם מדוע לא הביאו הא דנדרים דף ס"ב וע"ז כתב הוא לישב דשיטת הרז"ה הוא דקדושה שניה קדשה לעתיד לבא ולא נתבטל אף בחורבנה וכמ"ש רש"י בנדה דף מ"ו ע"ב וא"כ לא נתבטל הקדושה כלל רק ע"י רשעי ישראל והנה דבר זה מביא לידי גיחוך דכל שבאו בה פריצים וחללוה פשיטא דיצא מקדושתו ואטו אם נתקדשה ואז בשעת הקדושה אם היו באים אז פריצים וחללוה אטו לא היו יכולי'. ומ"ש דכ"ש יש בהם מועל אחר מועל זה באמת קושית הרמב"ן אבל אם נימא דיכולין להוציא ל"מ מה שנתקדשה וז"פ וברור:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ט (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.