שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ט (ד׳)

והנה בכ"ד שבט שנה הנ"ל הגיעני מכתב מהרב האבד"ק פודהייץ נ"י והוא ג"כ על המעשה הנ"ל והנה הוא כתב שלא היה בב"ד ישראל כלל קודם והנה אם לא היה תחלה בב"ד פשיטא שהדין עם הלוה אמנם מ"ש להסתפק באם לא עשה היתר עיסקא אם מותר לקבל הריבית וכתב כיון דריבית לא אתי מגזל דריבית מדעתיה כמבואר בב"מ דף ס"א ולפ"ז כל שהגבהו ע"י נמוסי ערכאות זה הוה שלא מדעתיה אינו רק גזל ולא ריבית הנה דבר פלא אמר דאם הוסיף חטא על פשע ולוקח ריבית שלא מדעתו יהיה נפקע איסור ריבית מהמלוה הא פשיטא דזה וזה בידו. ומה שהביא מדברי הש"ך ביו"ד סי' קע"ב ס"ק ח"י דגזל הוא ודייק מזה דמקרי רק גזל לא שמי' מתיא דפשיטא דריבית הוה גזל בודאי ואף מדעתו ג"כ אסור וז"פ וברור. ומ"ש לתמוה על התומים סי' י"ד ס"ק ה' והנתיבות נמשך אחריו דכתב דבסרבן מהראוי להיות שישבע כמה הוציא ויטול ועל זה כתב דלא ידע מה שתמוה להם דהא במסור לא עשו תקנת נגזל כמבואר בב"ק דף ס"ב וכן קי"ל בסי' שפ"ח לא הבינותי דמה ענין מסור לסרבן הסרבן הוה גזלן גמור ועשו תקנת נגזל בזה וז"פ וברור. ומאוד תמהני לדבריו למה לא הקשה על הסמ"ע שגם הוא חשב כן בעצמו: