והנה ביום א' פסח תרט"ז שאל אותי הרב מו"ה ישכר דיין מק"ק סקאהל במה שמבואר בסי' ת"מ ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל אחר גם המפקיד עובר בבל יראה מטעם קבלת אחריות וע"ז הקשה הא מכי מטי זמן איסורא נתייאש ממנו וא"כ פקע שמירתו וקבלת אחריותו דהרי היא כעפרא בעלמא ולא שייך קבלת אחריות ושמירה כלל. והשבתי דמלבד דדעת המג"א סי' תמ"ג דחייב באחריות על שלא מכר החמץ אף גם דהרי בב"ק דף צ"ג מחלק הש"ס דבאתא לידיה בתורת שמירה אף שאמר לו שבור כדי מכל מקום חייב אף שמחל מכ"ש כאן היה בידו לשמור ולמכור החמץ פשיטא דכל דאתיא לידיה בתורת שמירה דחייב וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ז (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.