שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ו (ג׳)

והנה מה שלא חתם שמו המק"ח סי' תמ"ח כתב שהשטר בטל ואני כתבתי בתשובה שנת תרט"ו והוא כתוב בדף הסמוך דיש להכשיר ע"ש טעמים. מיהו בלאו הכי שכירות קרקע נקנה בכסף לחוד כמבואר בחו"מ סי' קצ"ב ואף שהט"ז מפקפק שם מכל מקום אנן קי"ל כן וע' קצה"ח שם ומ"ש מעלתו כיון שהסמ"ע כתב הטעם כיון דהוא לזמן סמך דעתו אף בכסף לבד כיון שנתן כל דמי השכירות וא"כ כל שלא קבל רק דראהן אפשר דלא סמך דעתו הנה מצד ניחותא דמצוה וכדי שלא יעבור על ב"י ויפסד כל החמץ בודאי סמך דעתו על דראהן לבד אמנם מטעם שחתם החביות בחותמו ומעלתו מביא דברי הט"ז סי' תמ"ח שאוסר בזה והמק"ח מחמיר בזה והנוב"י רוצה להקל ואנן מה נעני אבתרייהו אמנם מפני שרוב המוכרי' נוהגים כן גם פה עירנו מטעם שמתיראים שלא ישתה ויפסיד כל היי"ש והשכר צריכין אנו לדחוק לישב מנהג העולם ואומר מטעם שכיון שהשטר כדינו ואם היה הולך העכו"ם להמשפט היה יכול לקרוע החתימ' כיון שמכר לו א"כ הוא שלו וכמ"ש הנוב"י ואף שיש לומר דגם העכו"ם יודע שאינו רק הערמה והשטר אינו שטר בדיניהם ומה גם שלא מונח הסטעמפעל מ"מ כיון שעכ"פ בדינינו היה המכירה קיימת וא"כ כל שבדינינו זכה העכו"ם ובזה יש זכות לישראל שלא יעבור על בל יראה כדינינו דנין לו וכדאמרו בב"ק דף קי"ג ואם כן הוה שטר כדינו כנלפענ"ד והנח להם לישראל כיון דבאמת המכירה אינו רק דרבנן ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי הם אמרו והם אמרו כנלפענ"ד: