והנה לכאורה תמוה לי בהא דאמרו בעירובין דף ל"ח דרב חסדא רמי דרב אדרב מי אמר רב שתי קדושות הן והא אמר רב נולדה בזה אסורה בזה ומשני רבה התם משום הכנה. ולכאורה תימה רבה דהא בהא דפריך רבה לר"ח בפסחים דף מ"ו לדידך דל"ל הואיל היאך אופין מיום טוב לשבת וא"ל דמדאורייתא צרכי שבת נעשין ביום טוב ומדרבנן הוא דגזרו וכל דעשה עירובי תחומין לא גזרו ופירש"י דלכך מדאורייתא צרכי שבת נעשין ביום טוב משום דס"ל דקדושה אחת הן ואם כן לפ"ז לרב דס"ל נולדה בזה אסורה בזה והיינו דקדושה אחת היא ואם כן ל"ש הכנה וכן קשה בביצה דף ז' דמקשה גם כן דרב אדרב ומשני דטעמא דרב משום הכנה והדבר צריך ביאור דמה שייך הכנה בזה דקדושה אחת היא וצ"ל דבאמת מה דאמרו בפסחים דמדאורייתא צרכי שבת נעשין ביום טוב היינו דוקא לר"ח דלית ליה הכנה כלל אבל למאן דאית ליה הכנה מה מועיל מה דקדושה אחת היא הא סוף סוף מכין מיום טוב לשבת ושייך הכנה ואף דביו"ט שרי לאפות ולבשל היינו לצורך אבל לא מה שאינו לצורך ואם כן שייך הכנה אף דקדושה אחת היא ומיהו אכתי קשה דהא רבה אית ליה הואיל ואם כן ביו"ט מותר לגמרי ע"י הואיל ושוב ל"ש הכנה ביו"ט כמ"ש התוס' לרבי מיהו אינו מוכרח דהא רב לשיטתו דס"ל כת"ק דרבי ואם כן לא ס"ל סברת רבי בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.