שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ו׳)

ובזה נפתח לי שערי בינה בדברי התוס' בעירובין דף ל"ח ד"ה ור"א שהקשו מ"ט דרבי דשרי ע"ח ולא תחומין דכיון דלית ליה הכנה ותמה בפ"י בביצה דמה ק"ל דהא משמע הכא דאם נימא קדושה אחת הן אסור אף בלא הכנה ואם כן היה לו לתוס' לתרץ דבע"ח לא שייך קדושה אחת דהוא מותר ביו"ט משא"כ בעירובי תחומין כמ"ש התוס' בביצה וביותר תימה על המהרש"א בעירובין שהקשה דלפי המסקנא דלמאן דס"ל קדושה אחת אסור בע"ח גם כן ורבי ס"ל קדושה אחת הן ואם כן מ"ט דרבי דמתיר בע"ח וכתב דבזה פליגי רבי ורבנן אי שייך קדושה אחת לענין ע"ח דהא מותר להוציא ביו"ט לחוד ע"ש וע"ז כתב הפנ"י דנעלמו ממנו דברי התוס' בביצה שהן הן דברי התוספות ובאמת שהיא תימה גדולה ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת כל עיקר סברת התוס' דכל דקדושה אחת אסור לערב צ"ב דניהו דקדושה אחת היא אבל עכ"פ כל שמותר ביו"ט עצמו אם כן לענין זה חולק הקדושה מיו"ט לשבת ולא שייך דקדושה אחת היא דע"כ חילוק קדושה בזה וצ"ל דסברת התוס' היא דניהו דטלטול מותר היינו מה שצורך ליו"ט אבל לא מה שצורך למחר אם כן כיון דקדושה אחת היא אינו מותר דבר שאין צריך כלל בו ביום רק על מחר וע"ז כתבו כיון דעיקר איסור הוא משום מתקן וכל שמותר היום עכ"פ לא ניכר התיקון היום ולא מקרי מתקן ולפ"ז שפיר מקשים התוס' דלמאן דלית ליה הכנה וגם למה דלא ידענו משום מקני שביתה מה חילוק יש בין ע"ח לעירובי תחומין דהא ניהו דקדושה אחת היא הא לא שייך שום איסור היום וע"ז כתבו דשאני ע"ח דהיום מותר אם כן לא ניכר התיקון משא"כ בע"ת ודו"ק ואם כן דברי התוס' בעירובין עם ביצה הם שפה אחת ודברים אחדים והן הן דברי המהרש"א ולפענ"ד המהרש"א אינו רק מבאר דברי התוס' וח"ו שלא נעלם ממנו דברי התוס' בשמעתין רק דס"ל דבעירובין לית לן משום מתקן ואם כן שפיר הקשה דאם כן ע"כ משום קדושה אחת אסרינן בעירובי תחומין הוא הדין עירובי חצירות דמ"ש ועל זה כתבו דבעירובי חצירות לא שייך הטעם דהא גם כעת מותר משא"כ בעירובי תחומין ודו"ק. עוד היה מקום לומר דלא שייך מתקן כלל מיו"ט לשבת דהרי אמרו בכלי שנטמא ביו"ט מלתא דל"ש היא ולא גזרו ביה רבנן ולפ"ז כאן שנולד ענין ביו"ט שרצונו לערב על שבת ובאמת היא מלתא דל"ש שבאמת אסור משום הכנה או מקני רשותא ומסתמא לא ידע מעיו"ט דא"כ לא עבר על איסור דהכנה ומקני שביתה ואם כן שוב לא שייך ענין מתקן וזה דכתב רש"י דוקא בע"ח דשם ל"ש איסור ביו"ט דל"ש הכנה בע"ח וכמ"ש הפנ"י ומכ"ש מקני שביתה וא"כ אינו אסור ביו"ט ואיכא למיחש דיעשה כן ביו"ט עצמו והוה מלתא דשכיחא ושייך מתקן משא"כ בעירובי תחומין דשייך איסור משום מקני שביתה או משום הכנה לכך לא שייך מתקן. ובזה מיושב היטב קושית הפנ"י בהא דאמר רב חסדא הלכה כרבי ולאיסור והקשה דהא לר"ח לא שייך הכנה דהוא ס"ל צרכי שבת נעשין ביו"ט ורק מדרבנן אסור שמא יאפו מיו"ט לחול וזה לא שייך בעירובי תחומין ולא עירובי חצירות ואם כן מ"ט דר"ח דאוסר ובשלמא לשיטת רש"י לא שייך לומר משום מתקן משא"כ לשיטת התוס' דלא ס"ל ענין מתקן וכמ"ש בעירובין רק משום הכנה וס"ל דגם בעירובי חצירות שייך הכנה וא"כ ר"ח דלית ליה הכנה מ"ט והיא קושיא גדולה מביצה על יסודי הסוגיא בעומק שיטת רש"י ותוס'. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת הא דלא ס"ל להתוס' משום מתקן הוא כיון דס"ל להתוס' דגם בע"ח שייך תיקון ואם כן שוב ל"ש תיקון כיון דהיא מלתא דלא שכיחא ולפ"ז לר"ח דלית ליה הכנה כלל שוב שייך משום מתקן ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד ת"ל: