ובזה מיושב היטב קושית התוספות שהקשו דלרבי דס"ל דקדושה אחת היא וא"כ למה מערבין ע"ח ביו"ט הא קדושה אחת היא ומ"ש לחלק בין דבר המותר לעשות ביו"ט כמו ע"ח דל"ש קדושה אחת היא דהא מותר לעשות ביו"ט באמת הדבר סתום דמה בכך דקדושה אחת היא מכל מקום אטו בשביל זה יהי' מותר לעשות לצורך שבת מה שמותר לעשות ביו"ט והרי ביו"ט הותר לצורך אוכל נפש ובשבת אסור ולפמ"ש אתי שפיר דכאן דאזלינן דאיסור הוא משום מתקן ואם כן כל שאינו בא התיקון מיד רק על שבת אם כן מה בכך דקדושה אחת הן מכל מקום לא בא התיקון מיד דהא ביו"ט א"צ לזה ולא שייך מתקן משא"כ עירובי תחומין דהתיקון בא מיד ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ה׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.