אחר זמן רב בשנת תרי"ג כ' אדר שני מצאתי ברמב"ן במלחמות גבי הואיל דנחלקו רבה ור"ח שבתוך דבריו כתב וז"ל הלכך לית הלכתא כוותיה דרש"י ז"ל פירש בטעמיה דר"ח דאמר מדאורייתא צרכי שבת נעשין ביו"ט משום דקדושה אחת היא ואנן הא קי"ל דשתי קדושות הן וגירסת ר"ח א"ל מדאורייתא יו"ט מכין לשבת ע"ש הנה מבואר דלר"ח לית ליה כלל הכנה דרבה וכמ"ש שם באורך וא"כ מבואר דכל הקושיות ל"ק לשיטתו דלר"ח ולר"י דלית להו הכנה דרבה אף ששתי קדושות הן מותר ואף רש"י מודה דלר"י דלית ליה הכנה דרבה מותר ולא הוצרך לפרש רק לר"ח דלא משמע ליה דר"ח לית ליה הכנה דרבה ואדרבא בעירובין כאן משמע דר"ח א"ל דרבה והרמב"ן כתב דאליבא דרבה אמר וליה לא ס"ל ורש"י דחיק ליה אבל לר"י דלית ליה הכנה דרבה בודאי אף דשתי קדושות הן למה לא יהי' מותר כמ"ש הרמב"ן לר"ח וגם מצד השכל הוא כן דמאן דלית לי' הכנה למה יהי' אסור אף אם שתי קדושות הן וז"ב ות"ל דבר נפלא מצאתי והזמן מספיק להוצאת האמת:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (מ״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.