ובזה יש לישב מה דק"ל דמה מקשה היאך אופין ומבשלין ומה קושיא הא כל שלא יפרש על שבת דוקא מותר לבשל ולאפות אף שלא לצורך ומ"ש למעל' דהרי סעודת שבת צריך הזמנה מבעוד יום ואם כן צריך להכין גם ביו"ט על שבת לפמ"ש יכול להזמין על זמן תוספת שבת שלענין סעודת שבת בודאי טוב שמכין גם על תוספת שבת ומכל מקום אינו מקרי שבת לענין איסור אפיה ומותר לבשל ולאפות ולפמ"ש אתי שפיר דהקושיא הוא דאיך אופין ומבשלין לאחר אכילה דאינו צורך לו ליו"ט ואסור וכמו אופה לצורך חול ודו"ק היטב. וראיתי בתורת חיים בעירובין דף ל"ט גבי הא דאמרו מודים רבנן לר"א בשני י"ט של ר"ה והקשו התוס' דא"כ סברת רב הפוכה מסברת חכמים מהיפך אל היפך וכתב הוא דסברת רב הוא דבשלמא שבת ויו"ט הוי שתי קדושות משום דשבת חמור קדושתו משל יו"ט ולכך בר"ה דשני ימים שוים הם לכך לא הוה שתי קדושות חלוקות משא"כ לרבנן ס"ל דלכך יו"ט ושבת קדושה אחת הן משום דשניהם קדשי ודאי מדאורייתא ולכך בר"ה דחד ספק לכך הוו שתי קדושות והביא כן בשם הירושלמי והדברי' פשוטים אך לפענ"ד להוסיף דלכך הוה לר"א שבת ויו"ט שתי קדושות משום דבשבת אסרה תורה אף אוכל נפש ע"כ שקדושתו חמורה משא"כ ביו"ט דקיל קדושתו ולא החמירה תורה בשביתה רק ממלאכת עבודה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (מ״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.