והנה בהא דס"ל לר"א שתי קדושות הן הקשו התוס' בעירובין דף ל"ח ד"ה משום דהיכא ס"ד לומר בפסחים דף מ"ו דרבי אליעזר לית ליה הואיל דאם כן היאך אופין ומבשלין ליו"ט למאן דלית ליה הואיל דהא ס"ל איסור הכנה דאורייתא וכתבו דשם להס"ד לא יסבור ר"א דאסור משום הכנה ואני תמה דניהו דלית ליה הכנה הא ר"ח לא סבר גם כן הכנה ופריך רבה לדידך דלא ס"ל הואיל היאך אופין ומבשלין מיו"ט לשבת ואמר דמשום דצרכי שבת נעשין ביו"ט ופירש"י בפסחים שם דכתיב אך אשר יאכל לכל נפש ושבת ויו"ט חדא קדושה היא דתרויהו שבת איקרי ולפ"ז למאן דס"ל שתי קדושות שוב אינו מותר מן התור' אם כן לר"א דס"ל שתי קדושות הן וס"ל דלא אמרינן הואיל אם כן איך מותר לבשל ולאפות מיו"ט לשבת והיא קושיא גדולה לפענ"ד וכפי הנרא' דהתוס' פירשו דלכך צרכי שבת נעשין ביו"ט משום דלית ליה הכנה דרבה וכן נרא' מהתוס' בריש ביצה שהקשו לדידן דלית לן הכנה דרבה היאך אופין ומבשלין מיו"ט לשבת ומשמע דעיקר האיסור משום הכנה אבל הא גופא צ"ע דאף אם נימא דלית לן הכנה מכל מקום גוף המלאכ' אמאי תהיה מותרת ודברי התוס' בריש ביצה בלא"ה תמוהין הם דזה קושית הש"ס בפסחים וע' מ"א סי' תקכ"ז ובמהר"ם מלובלין בחידושיו בביצה שם ועכ"פ הדבר תמוה וכמ"ש וצ"ע:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ל״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.