שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (ל״א)

ובזה נפתחו לי שערי בינה בדברי התוס' ריש ביצה ד"ה והיה שכתבו אך תימה הואיל והכנה דאורייתא היאך אופין ותמה המהר"ם לובלין הא זהו קושית הש"ס בפסחים ועיין מג"א סי' תקכ"ז ובתשובה הארכתי ולפמ"ש דקושית הש"ס היא רק למאן דאית ליה הכנה דרבנן אבל למאן דס"ל הכנה דאורייתא שוב ל"מ היתר ע"ת וע"ז כתבו לחלק דלא הוה הכנה גמורה ודו"ק היטב ומובטחני כי זקני רש"י יליץ בעדי דהפכתי בזכותו והבאתי לו תנא דמסייעא השאלתות דקאי כותיה. והנה האמת אגיד אף שישבתי דברי רש"י אבל דברי השאלתות תמוהין מאד מאד דכפי הנראה דס"ל דלר"ש דמתיר במוקצה אבל מוקצה דאכילה אסור מה"ת והיינו משום דבעינן והכינו את אשר יביאו והרי בש"ס לא משמע כן בהרבה מקומות והנה מה שנרא' מדברי הגאון דגם בשבת ויו"ט דעלמא אסור מוקצה בשביל שלא הוכן מאתמול הנה זה נגד דברי הש"ס בביצה דף ב' דאמרו לרבה דוקא ביו"ט אחר השבת ובשבת דעלמא לא אסירי ומה דאמרו שם בשלמא לרבה הו"ל ספיקא דאורייתא ביאר המהרש"א דהיינו בשבת אחר יו"ט וגם הסוגיא דחולין דף י"ד דנסבין חבריא למימר ר"י היא ושקלי וטרי הי ר"י והרי אף לר"ש אסור דעכ"פ מוקצה הוה ולא הוכן ביומו וגם בכמה מקומות במסכת שבת ומסכת ביצה מבואר להיפך והנה זה יש מקום ליישב דבאמת לר"ש דלית ליה מוקצה אבל כשמקצה בידים מודה וא"כ ס"ל לגאון דדוקא היכא שהקצהו בידים שייך לומר דלא הכין מבעוד יום ואדרבא דחהו בידים אבל מה שלא הי' מוכן מצד עצמו אמרינן דשבת ויו"ט מכינין לעצמם ולכך דוקא בשבת אחר יו"ט הוא דאסורי וגם בשוחט בשבת לא מקרי אקציה בידים ולר"ש שרי בכה"ג כמ"ש הרא"ש ועיין בב"י או"ח ריש סימן שי"ח ובט"ז שם ולכך הוצרך הש"ס לומר דלר"י אסור. ובזה נתחזק מ"ש לעיל בסברת הגאון דשבת הכינה לעצמה כדאמרו בעירובין דף ל"ח בהדיא ורק דבאקציה בידים והיא מידי דאכילה אסור בשביל הכנה והנה ברמזי פסקי הרא"ש סוף מס' ביצה מבואר דהשאלתות ס"ל ביו"ט שייך מוקצה ובשבת הוא דקי"ל כר"ש ובאמת שכן נראה ממ"ש כאן בשבת דוקא ולפ"ז יצא לנו דבר חדש דלר"י אסור אף בלא אקציה בידים ואף במוקצה של טלטול וכדומה בדבר דלאו בר אכילה וזה אסור דרבנן אבל במידי דאכילה לרבה דס"ל הכנה אסור מן התור' לר"י דחי' בידים וגם לר"ש כל שאדחי' בידים אסור מן התור' באכילה דלא הוכנה ולכך ביצה דמתילדא בין בשבת בין ביו"ט אסור לגמעה והיינו ביו"ט אחר השבת או שבת אחר יו"ט כמו דמוקמי הש"ס בדף ג' לרבה וכמ"ש המהרש"א אף דהגאון לא ביאר הדין כלל איך מיירי ע"כ צ"ל כן ועכ"פ יצא לנו דאף דמוקצה אינו אסור רק מדרבנן מכל מקום במוקצה לאכילה לרבה כ"ע מודו דאסור מן התורה דעכ"פ לא הוכן ולפ"ז צ"ל דהא דאמרו בשבת דף קכ"ח דר"ה ס"ל במוקצה לאכילה כר"י ובמוקצה לטלטול ס"ל כר"ש היינו או דלא ס"ל כרבה או דלא מיירי במדחה בידים וכעין השוחט בשבת שנסתלק המוקצה כששחט ואם כן בכה"ג לא שייך הכנה ולכך מוכרח לומר דס"ל כר"י ולא אסור רק מדרבנן אבל בדחי בידים אסור מן התורה: