ובזה היה מיושב שיטת השאלתות ועיין רש"י בביצה דף כ"ז בד"ה ואי דלא אחזו פירש"י בה"ש ודאי אסורין דאין כאן הכנה מבעוד יום ומאן דאית ליה מוקצה הכנה מבעוד יום בעי כדכתיב והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו הנה דברי רש"י תמוהין דהרכיב מוקצה והכנה ומוקצה היא רק דרבנן ולפמ"ש אתי שפיר דכל דרבנן אסרו מוקצה שוב שייך הכנה ובפרט במוקצה דגרוגרות וצימוקים וכמ"ש השאלתות וכפי הנראה דרש"י מפי השאלתות אמרו כמו שרמז שם לדברי השאלתות במוקצה שיבש. ובזה מיושב מה שגרס רש"י בעירובין התם משום הכנה דתניא ור"ת מחק דתניא דרבה הוא דחידש זאת ועיין תוס' שם. ולפמ"ש יש לומר דרבה אמר דהכנה היא מדאורייתא בשביל דמוקצה דאורייתא ואנן בדידן אמרינן דהכנה אינו רק דרבנן ומשום דכל דאסור מוקצה שוב אף בדבר שלא הקצהו בידים רק שלא הוכנה כמו נולדה בזה אסורה בזה דהיא הכנה בידי שמים אבל עכ"פ לא הוכן שוב אסור:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ע״ב (כ״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.